Rabbi Mayer Twerskyאלקי אקרא יומם

PDF version of this dvar Torah

מאיר טברסקי

יום ה' לש"ק, י"א אדר השני, התשפ"ד

אלקי אקרא יומם

"אלא כך אנו אומרין, שהנביאים עם בית דין תקנו וצוו לקרות המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקב"ה ותשועות שעשה לנו והיה קרוב לשועינו כו' וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו".

אלה הדברים אשר דבר הנשר הגדול רבינו משה בהקדמתו לס' היד[1]. מצות קריאת המגילה נתקנה (בין היתר) כדי לחזק אמונתנו בכח הנורא של תפלת הצבור, "בצבור כל זמן שעושין תשובה וצועקין בלב שלם הן נענין שנ' כה' אלקינו בכל קראנו אליו"[2] נתבונן נא: כל זמן, ללא יוצא מן הכלל. ההבטחה היא תמידית; אכן לעתים תפלת הצבור הופכת גם לחובה. כבר יסדו לנו קדמונינו אבות העולם אשר עת צרה מחייבת תפלה. "מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הצבור כו'"[3] "ומה שדרשו בספרי ולעבדו זה התלמוד ד"א זו תפלה כו' לומר שמכלל העבודה שנלמוד תורה ושנתפלל אליו בעת הצרות"[4].

והנה כבר עברו וחלפו כמה חדשים מאז הטבח הנורא בש"ק ביו"ט האחרון של חג, וכנסת ישראל עדיין נמצאת באמצע מלחמה בעת צרה ממושכת. דלמא יש ללמד סנגוריא על מה שאין אנו מרבים בתפלה בתקופה הזאת מידי יום ביומו מכיון שהננו טרודים בבקשת מחייתנו. ידוע הוא כמה הקפידו חז"ל על בטול מלאכה. אכן בפורים שכבר נהגו כולם שלא לעשות מלאכה וכל העושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה[5], אשר הוא יום הנועד לחזק אמונתנו בכח תפלת הצבור כנ"ל, חובה כפולה ומכופלת עלינו בעת הזאת להרבות בתפלה. אמנם קיי"ל כהתוס' "ואין אומרים למנצח משום דכתיב ביה צרה וצרה בפורים לא מזכרינן"[6] אכן כה"ג שבאה מלחמה בארצנו וכנסת ישראל שרויה בצרת סכנה הרי קיי"ל שצועקים ומתחננים בתפלות אפי' בשבת.[7]

ע"כ נראה שמן הראוי לנו בכל קהלותינו להקדיש זמן בפורים לבקש על נפשותינו לזעק ולשוע, להרבות ולהאריך בפרקי תהלים (והלואי מתוך התעוררות לתשובה). זאת היא חובתנו בשעה זו. וזאת היא גם זכותנו, בפרט ביום פורים אשר הוא מסוגל לקבלת תפלה, וכדברי האדמו"ר הק' ר' צדוק, "וכן מתנות לאביונים דאי' אין מדקדקין במעות פורים אלא כל מי שפושט ידו ליטול נותנין לו. והקב"ה מקיים מצות זקנים ונותן צדקה לכל דורשי ישועתו בכל הענינים."[8]

רבינו הגר"צ שכטר שליט"א הוסיף בזה הערה, וז"ל: כמדומה לי שבטור הובא מנהג מזמן הגאונים לומר תחנון בפורים – כי בימי מרדכי ואסתר הועילו תפילותינו – ואף שאין מנהגינו כן – מכ"מ יש לומר כל פרקי תהלים המלאים תחינות.



[1] מקור דברי הרמב"ם במגילה י"א ע"א, רב מתנה אמר מהכא כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו.

[2] פ"ב מתשובה הל' ו'

[3] רמב"ם ריש הל' תעניות

[4] רמב"ן סה"מ מ"ע ה'

[5] שו"ע או"ח ס' תרצ"ו סעי' א'

[6] מגילה ד ע"א ד"ה פסקי; רמ"א שם ס' תרצ"ג סעי' ג'

[7] תענית י"ט ע"א שו"ע שם סי' תקע"ז סעי' י"ג

[8] פרי צדיק, עניני פורים

More divrei Torah from Rabbi Twersky

More divrei Torah on Special Topics