בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדולה. In the days of Enosh, people made a very great blunder. ונתבטלה עצת חכמי אותו הדור, ואנוש עצמו מן הטועים. וזו היתה טעותם: אמרו, הואיל והקדוש ברוך הוא ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם, ונתנם במרום, וחלק להם כבוד, והם שמשים המשמשים לפניו, ראויים הם לשבחם ולפארם ולחלק להם כבוד; וזהו רצון הקל ברוך הוא.
They reasoned, as the Rambam will add shortly, bedaitam hara'ah, that it's that Hakadosh Baruch Hu wants us to direct acts of worship to the celestial bodies. כיון שעלה דבר זה על לבם, התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להם קרבנות.
They built temples, they began to offer sacrifices, uleshabcham ulefa'aram bidevarim, and to worship them befeh, ולהשתחוות להם ממולם כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה. וזה היה עיקר עבודה זרה.
This was the root and the foundation of avodah zarah. The Rambam then describes how things deteriorated. Deteriorated from recognizing Hakadosh Baruch Hu, but thinking one should nevertheless direct acts of worship to devarim hanivra'im. But then things deteriorated. ואחר שאורכו הימים, עמדו בבני האדם נביאי שקר, ואמרו שהקל ציווה להם ואמר להם עבדו כוכב פלוני או כל הכוכבים.
Neviei sheker arose who alleged to have received communications from kochavim. And what's more, they began vaya'asu tzurato. They began to make idols at this point. והתחילו על דרך זו לעשות צורות בהיכלות ותחת האילנות ובראשי ההרים.
vehit-chilu kozvim acherim. The next stage, eleh shaltanim arose, ולאמר שהכוכב עצמו או הגלגל או המלאך דיבר עמהם ואמר להם עבדוני בכך וכך.
The first neviei sheker attributed the nevuah to Hakadosh Baruch Hu. The next wave of neviei sheker attributed the nevuah to the kochavim themselves. וכיון שאורכו הימים, נשתכח השם הנכבד והנורא מפי כל היקום ומדעתם ולא הכירוהו.
Hakadosh Baruch Hu was totally forgotten. אבל צור העולם לא היה שם מכיר ולא יודע אלא יחידים בעולם.
There was only a select few individuals who knew Hakadosh Baruch Hu, who recognized Hakadosh Baruch Hu, כגון חנוך ומתושלח ונח ושם ועבר. ועל דרך זה היה העולם מתגלגל והולך עד שנולד עמודו של עולם, שהוא אברהם אבינו.
There's something extraordinary in what the Rambam doesn't say in this description. He describes again the precipitous decline as a result of avodah zarah, which began bedoro shel Enosh and traces it from there to Avraham Avinu. You wouldn't know from reading this description of the Rambam that there had been a mabul. You wouldn't know that ותשחת הארץ לפני האלקים ותמלא הארץ חמס. We would have thought that the mabul had to have effectively pressed the reset button and then maybe history repeated itself but no such indication here in the Rambam's description. When he mentions those exceptional individuals who did know Hakadosh Baruch Hu so he groups together before the mabul and after the mabul חנוך מתושלח ונח ושם ועבר. There was one consecutive decline which was not reversed by the mabul. Noach and Shem were exceptional before the mabul. They remained exceptional after the mabul. But Ham, Yaphet came out of the teivah the same way they entered the teivah as though nothing had happened. The emess is Chazal also implicitly explicitly portray history the same way. עשרה דורות מאדם ועד נח להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול עשרה דורות מנח ועד אברהם להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין.
All the doros from Noach. There was no reset. The emess is if anything the Meiri accentuates this point even more. The Meiri in his hakdama to Avos when he's tracing the history so initially is clearly clearly basing himself on what the Rambam writes in Perek Aleph of Avoda Zara. ומעתה נסחא בהודעה זו דור אחר דור כפי האפשר והנאמר.
He says I'm gonna I'll trace the entire history to the best of to the best of our ability. בימי אנוש הוחל למרוד ולקרוא הכוכבים והמזלות להדרם לכבדם ולפארם והיה העולם מתגלגל בזאת המבוכה עד דור המבול שהיה בשנת שש מאות לנוח ועברו מן השנים אלף ותרנ"ו ואחר המבול הוסיפו חטא על פשע ועמדו ביניהם נביאי שקר.
The Meiri says pshata when the Rambam says in in here Halacha Beis acher she-archu ha-yamim so then the the evil was compounded by nevi-ei sheker so the Meiri says that development happened after the mabul. It's a davar nora. It's a davar nora. That the whole world can literally be destroyed and a person can be unaffected. We have two yesodos here that are very, very graphically evident. Number one, Rabbeinu Yona writes, he writes it both in the Peirush Al Avos as well as in Sha'arei Teshuva. Hillel says אם אני לי מי לי. Writes Rabbeinu Yona אם לא אוכיח עצמי שאזרז עצמי במצוות מי לי להוכיח ולזרזני.
If I won't rebuke myself, if I won't exhort myself, if I won't push myself, מי לי להוכיחני ולזרזני. כי זריזות האחרים טוב הוא לפי שעה.
The effect that others can have on a person is very fleeting, is very temporary. אבל כשיעורר האדם את עצמו בכל יום ויום. But when a person recognizes that, takes responsibility, that אין הדבר תלוי אלא בי and constantly, consistently is me'orer atzmo, then a person can change, then a person can progress, then a person can grow. Nothing external, even a mabul, even a Holocaust Rachmana Litzlan, nothing external automatically changes a person. The only agent for change is the person himself. But there's another, it's really two sides of a coin, it's not really another, but זה לעומת זה עשה אלוקים. If a person can withstand what would seem to be the overpowering, overwhelming effect and influence of a mabul, if a person can withstand that lera'ah, so זה לעומת זה עשה אלוקים, it means a person can rise above and transcend experiences which one might have thought a person is powerless to deal with and to overcome. But זה לעומת זה עשה אלוקים. If a person can, if it's conceivable and it happens that a person isn't miso'rer letova, no matter how overwhelming and how overpowering, so a person is not deprived of his bechira Rachmana Litzlan to be nigrar lera'ah either, even when the forces of adversity, whatever they, whatever form they may take in a person. are very strong. כל אדם ואדם ראוי להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירבעם ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים,
and mistama what it means not only אין לו מי שיכפהו ולא מי שמושכו, but it also means אין לו מה שיכפהו ואין לו מה שמושכו irresistibly לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו מדעתו נוטה לאיזו דרך שירצה.
It's frightening to see how a person can remain insensitive and closed to what should be the most powerful external source of hissorerus, but it's amazing and remarkable how resilient a person can be not to allow himself to be dragged down, not to allow himself to be diverted or deflected by circumstances either. זה לעומת זה עשה אלקים.