Transcript

And so we were in the middle of the paragraph of Chovos Halevavos,

חובות האיברים יחלקו לשני חלקים והאחד מהם מצוות שמחייב השכל אפילו אם לא ציווה בהן התורה והחלק השני מצוות השמע שאין השכל מחייב בהן ולא דוחה אותן כיסור בשר בחלב ושעטנז וכלאיים והדומה בהם ממה שנעלם ממנו עילת איסורן ועילת חיוב מה שנתחייבנו מהם.

Okay, so we discussed that last time I think.

אך חובות הלבבות כל שורשיהן הן מן השכל כאשר אבאר בעזרת השם.

So we want to talk about that line, the fact that all again mitzvos are mishpatim and chukim. Mishpatim we understand, they're intuitive, din hu sheyikasvu, and chukim, the reason is certainly initially hidden from us. So says the Chovos Halevavos that all Chovos Halevavos are begeder mishpatim, בגדר שהשכל מחייב אותם. Okay, we want to talk about that but first let's continue a little bit.

וכל המצוות הן נחלקות למצוות עשה ולמצוות לא תעשה ואיננו צריכים לבאר זה במצוות האיברים מפני שהן ידועות לכל אבל אני אזכיר ממצוות עשה ומצוות לא תעשה שבחובות הלבבות מה שיזדמן לי כדי שיהיה דוגמא למה שאעזוב מהם בעזרת השם יתברך.

Funny sentence. I'll throw out a few examples, ma sheyizdamen li. I'll throw out a few examples, sounds like, I don't know, translate it literally, sounds like off the top of my head, I'll throw out a few examples and that will illustrate, they'll be representative examples for those that I don't mention also. Okay, I don't know what that means.

וממצוות עשה שבחובות הלבבות שנאמין כי יש לעולם בורא בראו מאין ושאין כמהו ושנקבל עליו ייחודו ושנעבדהו בליבנו ושנתבונן בפלאי יצירותיו כדי שיהיו לנו לאות עליו ושנבטח בו ושניכנע מפניו ושנירא אותו ונפחד ונבוש משקיפתו על נגלינו ונסתרינו ושנכסוף לרצונו ונייחד מעשינו לשמו ושנאהב אותו ואת אוהביו כדי להתקרב אליו ונשנא את שונאיו והדומה לזה ממה שאינו נראה מן האיברים. אך הלאוין שבחובות הלבבות היפך כל אלה.

And then additionally, v'gam meihem

שלא נחמוד ולא ניקום ולא ניטור בני עמינו ככתוב לא תיקום ולא תיטור את בני עמך ומהם שלא נהרהר בעבירות ולא נתאוום ולא נסכים לעשותם ומה שדומה לזה במה שמצפון האדם ולא ישקיף עליו זולתי הבורא

k'shakatuv אני השם חוקר לב בוחן כליות v'chtiv נר השם נשמת אדם חופש כל חדרי בטן. So the pshat, the significance of the fact that Chovos Halevavos are all שורשיהן הן מן השכל. So the following explanation lichora doesn't, I don't know that it encompasses all Chovos Halevavos, but it encompasses many of them. In Pirkei Avos in perek gimmel, הכל צפוי והרשות נתונה. The Rambam writes as follows, zeh hama'amar, these four words,

הכל צפוי והרשות נתונה, זה המאמר כולל דברים גדולים מאוד וראוי היה זה המאמר שיהיה לרבי עקיבא.

Which it is. And then the Rambam goes on to talk about how Hakadosh Baruch Hu's foreknowledge and our bechira are not incompatible. So the Rambam says like only Rabbi Akiva could have said this, right? ראוי היה זה המאמר שיהיה לרבי עקיבא. I don't know what's so demanding about saying that we believe that Hakadosh Baruch Hu knows the future and that we still have bechira? I just said it, see? It's not so hard to say. What does the Rambam know? You need, you need Rabbi Akiva. ראוי היה זה המאמר שיהיה לרבי עקיבא. Need Rabbi Akiva to to present this. Akiva was nichnas le-pardes and and the pshat is like this. The Rambam writes in one place in in the Moreh, he says, you know, emuna is is not, doesn't consist of saying aloud a credo that I believe something-something. Emuna is is what is I forget the lashon, but again using lev va-sechel, something that's מתישב בלב האדם. Now again at first glance, you know, it seems like, you know, the Rambam's saying, you know, emuna doesn't mean to pay lip service to something, but but he's saying something profound, not surprisingly, that here's the yesod rabbosai, that a person can't believe without understanding what he believes. And if he insists that he does, so then that's not real emuna. Yeah, anyone can say הכל צפוי והרשות נתונה, but you need Rabbi Akiva to understand it and then then say it. Anyone can say anything. It's it's not hard to as long as we get an edition with nekudos, we can read the Zohar Hakadosh also, so it's not hard to, you know, thanks to our P-1-A teachers, you know, we we can all do that, but those of Chovos HaLevavos which deal with belief, and a significant percentage of Chovos HaLevavos do deal with belief:

יש לעולם בורא בראו מאין ושאין כמוהו ושנקבל לו ייחודו.

So to believe, if it's not sichlis, if it's ne'elam, if the understanding is ne'elam mimenu, then then you couldn't really believe it either. So it's not, it's not a coincidence that again these Chovos HaLevavos are all שורשי הם מן השכל to core beliefs. A person only believes to the degree that he understands the belief. And what's not nittan to understand, a person doesn't believe either, and if something is totally illogical and contradictory, so it's ridiculous to say to say you believe it. Okay, now in in Shmoneh Perakim as as as you know, so in Perek Shishi of Shmoneh Perakim, so the Rambam asks which is the higher, which is the ideal form of Avodas Hashem? Is it that the person has a Yetzer Hara which he's koveish or not? That he internally is is attuned to what the Torah wants. So the Rambam says the philosophers say the latter, that it's the chasid mitiva, and then he quotes pesukim from Mishlei which reflect that idea as well, and then he contrasts that with Rabban Shimon Gamliel, Rashi al haTorah quotes it as well, that

אל תאמר אפשר לאכול בשר בחלב או אפשר לאכול בשר חזיר

but אפשר ואפשר ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי. So at first glance that seems to be a שני כתובים המכחישים זה את זה and then the Rambam answers and says, no, the difference is if it's a mitzvas sichlis, so that's what Shlomo Hamelech was talking about and that's what the philosophers were talking about, that it's davka נפש רשע אותה רע. And it's davka the nefesh of of an evil person that desires to do ra. And then he says look, Rabban Shimon Gamliel didn't say that אל תאמר אפשר לגנוב או אפשר לשפוך דם, no, he said אפשר לאכול בשר בחלב, אפשר לאכול בשר חזיר. Rabban Shimon Gamliel is about chukim and what Shlomo Hamelech said, the what the philosophers said is about mishpatim. Mishpatim which reflect midos that the Torah wants us to have. So there it's not it's not a ma'alah to say that I'm being mevatel my desire to do it to retzon Hashem, no, but the retzon Hashem is is that we should have that midah. The retzon Hashem is that we should have the midah within us that we don't want to kill, that we don't want to steal, that we want to be mekayem כיבוד אב ואם. So here too there's a correlation because because that it's ha bah betalia, there's a correlation between those midos that we're supposed to have and the fact that they're intuitive. A person can cultivate, remove whatever yetzer hara might interfere with it and then the person can naturally have the midah that the Torah wants us to have. But if that midah is if that midah were not intuitive to us, so then the most a person could do is just be meshabed himself to the devar Hashem. If kindness weren't something intuitive to us, if if not being if if not harboring a grudge and not taking revenge, if if those weren't intuitive mitzvos, we couldn't mold our personalities in such a way that that we would naturally that our that our that. And in that sense, it's not a again, does this do these two explanations cover everything in Chovos ha-Levavos? No, they don't. But they cover a lot of them. And it's not a coincidence that the Chovos ha-Levavos are

שורשים הנובעים מן השכל. ומאחר שחכמת המצוות שבתורה שני עניינים אחד מהם גלוי והשני נסתר עיינתי בספרי הקדמונים שהיו אחר אנשי התלמוד אשר חיברו בענייני המצוות חיבורים הרבה ולא מצאתי לחכמת העניין הנסתר וראיתי כי כל מה שכיוונו לפרש ולבאר איננו יוצא מאחד משלושה עניינים והאחד מהם לפרש ספר התורה והנביאים פירוש המקרא וזה על שני דרכים או לבאר פירוש המילות והעניינים כמו שעשה רבנו סעדיה ז''ל ברוב ספרי המקרא או לבאר ענייני הלשון והדקדוק והשימוש לכל עבריו וצדדיו ולתקן מילותיו כספרי אבן ג'נאח ובעלי המסורות ומי שנהג מנהגם.

So Peirush ha-Tanakh, which is either translate the words or just tell you what the psukim mean, or the grammarians. והעניין השני לחבר ענייני המצוות על דרך קצרה to list the taryag mitzvos

כספר רב חפץ בן מצליח ז''ל ומה שאנו חייבים בהם בזמן הזה כהלכות פסוקות וגדולות והדומה להם או חלק מחלקיהם כספרי קצת הגאונים בשאלות ותשובות במצוות הגוף ופסקי דין.

Veha-inyan ha-shlishi, the third area in in which we have sefarim after Chasimas ha-Talmud,

ליישב ענייני התורה בלבבנו בדרכי הראיות ותשובות אפיקורסים כספר האמונות והדעות ספר שורשי הדת וספר המקמץ והדומה להם וחקרתי עליהם ולא מצאתי בהם ספר מיוחד בחכמת המצפון.

There's no sefer of Chovos ha-Levavos.

וראיתי החכמה הזאת שהיא חכמת חובות הלבבות שהניחוה ולא חיברוה בספר שיהיה כולל שורשיה.

And then ultimately the Chovos ha-Levavos is going to say it's that gap which prompted me when I recognized that this gap existed, so that's why he undertook to write the Chovos ha-Levavos. So you know it's I don't know maybe when you think about it it's it's a davar pashut but let's say that the Rambam writes in Hakdamah le-Mishneh Torah, he says to know halakha, so a person has to have mastery of shas and then he has to know throw in the midreshei halakha, not every din from the midreshei halakha appears in shas. And then he has to know all the Geonic literature. So a person would need

דעה רחבה נפש חכמה וזמן ארוך ואחר כך יודע מהם הדרך.

And clearly that's beyond the ability of almost everyone. Again there were certain natural endowments that very few people have and then time. How many people even those with the natural endowments don't necessarily have the time? Even if a person is blessed with דעת רחבה נפש חכמה but he needs zman aroch.

ומפני זה נערתי חצני אני משה בן מימון הספרדי ונשענתי על הצור ברוך הוא

and that's why I undertook Mishneh Torah. So it's interesting, the chachmei hamasora, they... it wasn't that they were, I don't know, sort of attracted, you know in terms of what sefarim that they wrote, it wasn't that they were sort of just naturally attracted to one area and they very much responded to what they saw as the needs of talmud torah for Klal Yisrael. The Chovos Halevavos sees this tremendous void in our Torah literature and in a very different sense and obviously on a much grander scale the Rambam also sees this tremendous need and that dictates for them where they directed their creative powers and energies. When you think about it, it's natural and compelling, but what would the Chovos Halevavos have written had, you know, 50 years earlier someone written Chovos Halevavos? Who knows, I don't know. What would he have done? The Malbim dedicated his life to writing a peirush al Tanach, fortunately for us. But that was also dictated by because of the attack of Reform and Haskalah. So he felt that Klal Yisrael needed to understand how all drashos Chazal, how they emerge from the Torah she-b'chsav. So they applied their Torah genius and creativity where they... it wasn't so much just naturally where, you know, nafshi chashka to write a peirush al Tanach or nafshi chashka to write a Mishneh Torah. What the engine that drove them was the need that they saw.