Transcript

We left off yesterday, we started, the Chovos Halevavos gives as examples of chovos halevavos לא תקם ולא תטור. Now the question which we mentioned yesterday where we left off is by lo sitor when Chazal illustrate netira, so the Rambam quotes the Toras Kohanim:

כיצד ראובן שאמר לשמעון השאילני מגלך או השאילני שור זה ולא רצה שמעון.

The concluding halacha in Hilchos Deos:

לימים נצרך שמעון לראובן לשאול ממנו או לשכור ואמר לו ראובן הילך הריני משאילך ואיני כמותך ולא אעשה לך כמעשיך העושה כזה עובר בלא תטור.

The question is that the fact that the person not only thinks that thought but verbalizes it is that necessary in terms of the lav of lo sitor? What happens if he, if he lends, if he rents, he's thinking to himself the guy doesn't really deserve it, but I'm not going to stoop to his level, so he's thinking exactly this, but he doesn't say it. Okay, so the Rambam quotes examples. He says העושה כזה עובר בלא תטור. And the Rambam continues and says

אלא ימחה הדבר מלבו ולא יטרנו. שכל זמן שהוא נוטר את הדבר וזוכרו שמא יבא לנקום. לפיכך הקפידה תורה על הנטירה עד שימחה העון מלבו כלל ולא יזכרנו.

It's very difficult to try to ascertain what the Rambam thinks on this. Mechad gisa, the fact that the Rambam after when initially presenting netira says העושה כזה עובר בלא תטור seems to unequivocally indicate that the lav is only violated if one says eini kemoscha. What's haoseh kaze? If the thought is enough, so I don't know. Mela, if you say it and the amira accompanies the giving, okay, so that's haoseh kaze. And bechol why does he need that lashon of al? Rambam could have said keitzad, Reuven she'amar leShimon etc. הרי זה עובר בלא תטור. And says haoseh kaze, so I don't know. The impression you seem to get is that the Rambam is saying davka if he follows the script, right? Davka if he follows the script in the sense that he verbalizes the netira. But then toch kedei dibbur the Rambam continues, but how can that be the pshat? Toch kedei dibbur the Rambam continues אלא ימחה הדבר מלבו ולא יטרנו. Right, so there the Rambam is befeurush saying that the Torah expects of us not to harbor such a thought either. Not only not to verbalize but not to harbor that thought either. In the Mishna the Gemara in Yevamos have a Din that even though generally the rule is that אין דבר שבערוה פחות משנים that to be Ma'id on a Davar Shebe'erva to change status of Davar Shebe'erva is אין דבר שבערוה פחות משנים but nevertheless an Ed Echad and even Ed Mipi Ed is Ne'eman to say Meis Ba'alah. If an Ed Echad comes and reports to Beis Din that Meis Ba'alah so משום עגונא אקילו בה רבנן and the Ed Echad is Ne'eman. This is a big big Din in the Rishonim. Is this a Din De'oraisa? If so, how is it a Din De'oraisa given the rule of אין דבר שבערוה פחות משנים? If it's a Din Derabbanan, how can it be a Din Derabbanan? It seems to be לעקור דבר מן התורה בקום ועשה by telling an Eishes Ish to remarry. So Tosafos talks about it, the Ritva talks about it, the Gedolei Rishonim talk about it. So the Rambam in the final Halacha in Hilchos Girushin writes as follows:

אל יקשה בעיניך שהתירו חכמים הערוה החמורה בעדות אשה או עבד או שפחה או גוי המסיח לפי תומו ועד מפי עד ומפי הכתב ובלא דרישה וחקירה כמו שביארנו שלא הקפידה תורה על העדאת שני עדים ושאר משפטי העדות אלא בדבר שאין אתה יכול לעמוד על בוריו אלא מפי העדים ובעדותן כגון שהעידו שזה הרג זה או הלוה את זה אבל דבר שאפשר לעמוד על בוריו שלא מפי העד הזה ואין העד יכול להישמר אם אין הדבר אמת כגון זה שהעיד שמת פלוני לא הקפידה תורה עליו לא הקפידה תורה עליו לא הקפידה תורה עליו שדבר רחוק הוא שיעיד בו העד בשקר לפיכך הקילו חכמים בדבר זה והאמינו בו עד אחד מפי שפחה ומן הכתב ובלא דרישה וחקירה כדי שלא ישארו בנות ישראל עגונות.

So the Rambam says that again he says what distinguishes this case is that it's a Milsa De'avida Legaluie. One lie that it's rather risky to tell is to say that someone's dead when someone's not dead. You know, you can get refuted very very very very very strongly for that. It's a Milsa De'avida Legaluie. If the person's not dead to be Me'ayed that he is dead so it's very very remote that someone would fabricate such a report. So since it's a Milsa De'avida Legaluie, that's what characterizes this case. Okay, fine, but Lemaiseh, this is a Din Derabbanan or a Din De'oraisa? So the Rambam begins by saying אל יקשה בעיניך שהתירו חכמים הערוה החמורה בעדות אשה. Rambam holds a Din Derabbanan. Middle of the Halacha, the explanation:

שלא הקפידה תורה על העדאת שני עדים ושאר משפטי העדות אלא בדבר שאין אתה יכול לעמוד על בוריו.

Rambam holds a Din De'oraisa. Get to the end of the Halacha, לפיכך הקילו חכמים בדבר זה והאמינו בו עד אחד etcetera. Din Derabbanan. So Go Basar Rov, Rambam holds Din Derabbanan. What's what what what what's the chat then? What's the Pshat then? So Kimeduma that the Pshat in Hilchos Girushin is the following. The Rambam here reveals to us a very very important yesod. In this context it's within a din. The same can be true and is true of a mitzvah. But here it's within a din. That there are two sort of different aspects, two different facets. There's the etzem din and then there's the hakpadas haTorah. There's the etzem din and then there's the hakpadas haTorah. The etzem hadin in this case is אין דבר שבערווה פחות משניים. But the hakpadas haTorah is that beis din shouldn't be settling for anything less than really overwhelming and powerful eidus to say that there's been a change of status in terms of davar shebe'erva. In terms of how the Torah again on the aspect of what the din is, the din is אין דבר שבערווה פחות משניים. That's the only thing you find again on the level of what the actual din is. But the hakpada is that you really have to establish the truth that there's been a change in davar shebe'erva before the halacha will acknowledge that there's been a change. Apparently the Rambam holds that when we say that the chachamim are restricted and what they do is considered עקירת דבר מן התורה is if it's oker entirely. But if the din derabbanan aligns with the Toras hakpada so you don't consider that עקירת דבר מן התורה. And that's the Rambam's explanation. It is a din derabbanan. That's the lashon hagemara. Lashon hagemara in Yevamos is משום עיגונא אקילו רבנן. That is the lashon hagemara and that's what the Rambam again in the pesicha and the chasima of the halacha is hitiru chachamim, hekilu chachamim. It is a din derabbanan. Ai,

אין כוח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה,

so Rambam answers it's not an עקירת דבר מן התורה because it aligns with the Toras hakpada. Kim'dumei that that's the pshat. Again it's a very very difficult Rambam but kim'dumei that's the pshat and that's the major yesod. It lichora it's clear that this yesod again here we're not talking about a din, we're talking about a mitzvah that there are two aspects or facets in Hilchos Gerushin to a din, in Hilchos Deios to a mitzvah, to an issur is what the Rambam is saying here also. To be guilty of violating the lav for all the chomer that that implies and in terms of the all the chomer of the liability that that implies, it's העושה כזה עבר בלא תעשה. It's when the person verbalizes it. And that's why Chazal again in illustrating do write that script where a person says ani kamatz. And they don't say you know and hirhir belibo. Says the Rambam bameh devarim amurim, that's in terms of the level of the aspect of the din. But if you want to know what the Toras hakpada is, here the relationship between the hakpada and the mitzvah is different than what the relationship was in Hilchos Gerushin. That's obviously not a problem, just not to get hung up on that. If you want to know what the Toras hakpada is, the Toras hakpada is that yimcha hadavar milibo. So on the level of the lav, the formal lav, it's not cholos halavos for the Rambam. And if a person will think it but not say it, so he's not he hasn't he's not going to klap cheit for lo sitor. He's not going to klap cheit for lo sitor. But if the person is thinking it, so he's falling short of what the Torah expects. He is falling short of what the Torah expects. It's not something that the Torah not every not everything in the Torah is formalized as a lav. There are lots of things that we're expected to do, that not necessarily formulated as a formal mitzvah aseh or a formal mitzvah lo saseh. And yitachen that explains something else. In the אלא ימחה הדבר מלבו ולא יטרנו, so the Rambam depicts lo sitor basically as a siyag de'oraisa for lo sikom. Because the Rambam writes

אלא ימחה הדבר מלבו ולא יטרנו שכל זמן שהוא נוטר את הדבר וזוכר שמא יבוא לנקום.

But yitachen, and again initially the Rambam doesn't give any such indication. Adeiraba, he connects the lo sikom and lo sitor with a vechen. So initially there's no indication, no, lo sitor is its own lav. It's not not only because lo sitor, if a person is noter, so then he's one short step away from being noker. No, even even if that weren't the case, even if lo sitor, lo sitor is its own lav. So yitachen now the Rambam is only depicting it as a siyag in terms of the hakpeda. But in terms of the etzem lav, so that's taka a lav bifnei atzmo. It's not that the Rambam is defining that as a siyag de'oraisa atu lo sikom. Either way, the Rambam has an element, he has an aspect of lo sitor which is chovos halevavos. Again according to what we're suggesting, it's not the etzem halav, it's the hakpeda, it's the it's the aspect of hakpeda. Okay, what does the chovos halevavos mean? The Rambam's construct is a chiddush.

ואחר כך חשב כל העבודה אל הלב ואל הלשון כמו שנאמר כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא.

So again, so following Rashi in that view in Chazal, that that not like the famous Ramban, that that mitzvah here means teshuvah, but mitzvah means Torah.

לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה ולא מעבר לים היא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו. ובשאר פי הנביאים האריכו בענין והשיבו אותו בכמה מקומות ואינני צריך להביאם מפני שהם רבים וידועים. וכאשר התברר לי חיוב מצות הלבבות מן התורה כאשר התברר מן השכל חיפשתי בדברי רבותינו ז"ל. ומצאתי יותר מפורש מדברי ממה שמפורש בספרים מן השכל.

Ktzaso bichlal, meaning meaning partially what you find in Chazal are are principles, overarching principles,

כמו שאמרו רחמנא ליבא בעי ואמרו ליבא ועינא תרי סרסורי דחטאה נינהו

vektzaso bifrat and sometimes what you find in Chazal are specific. Directives in the realm of Chovot Halevavot. Bemasachet Avot

שאין צריך להאריך בזכרה ומצאתי הרבה ממנו במידותיהם ובמנהגיהם המקובלים מהם כשהיו נשלמים עניינם כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה

bameh haarachta yamim? So many of those answers again involve Chovot Halevavot. וראיתי מצד הכתוב עוד במכה נפש בשגגה she'eino chayav mita.

ומי שהוא שוגג במצוות השם אשר לא תעשנה שהיה חייב עליהם במזיד אחת מארבע מיתות בית דין או כרת שאינו חייב עליהם אלא חטאת או אשם. וכל זה ראיה כי העיקר בחיוב העונש אינו אלא עד שיהיו הלב והגוף משתתפים במעשה הלב בכוונתו והגוף בתנועתו.

So even bechovot haeivarim you see that chovot haeivarim are really more kovim, the same way that he said, the same way he explained misechel, that a person will never undertake to fulfill chovot haeivarim if there isn't a nefesh chafetza, if the lev isn't committed to doing it, so too he says basically this is the mirror opposite of this in terms of the aveira, that the chomer aveira depends upon to what degree the lev is on board with the aveira. And then maybe we'll pick up with this next sentence and we'll pick up with everything tomorrow.