What, where did we leave off? Chet? Chapter Chet? We got up to Chet, we finished saying Mizto? Mizto? Okay. We talked about the story in the Yom Kippur before Ne'ilah. ואולם כאן נבצבץ הניגוד העיקרי המנקר בתודעתו של איש ההלכה.
The basic contrast which cuts through the awareness of Ish Halakhah appears here. בנקודה זו מתגלה אנטנומיה בתפיסת עולמו של איש ההלכה. On the one hand, from one side, kmo she-be'erarnu la'el, הרי דמות דיוקנו וקלסתר פניו דומים לאיש הדעת. On the one hand, he resembles the cognitive type העוסק בקונסטרוקציות מתוך חדוות חידוש ורטט יצירה ומקשטת מושכליו האידיאליים על עולם הריאלי,
kmo she-matematika'i oseh. He's involved with constructing an ideal world. But u-midech gisa, Ish Halakhah is not a secular cognitive type שאין דעתו מכוונת כלל כלפי הטרנסצנדנטיות רק כפופה לחיי שעה ולהחלוף
who is not at all oriented towards the transcendental and is just totally subjugated to temporality. תורת השם נטעה בתודעת איש ההלכה את האידיאה של חיי עולם ואת השאיפה לנצחיות שכן היא מדרגת ברכת התורה וחיי עולם נטע בתוכנו.
It's interesting. Earlier, I think that this kind of desire for the transcendent was depicted as something that a person naturally experiences. And here the Rav says, תורת השם נטעה בתודעת איש ההלכה את האידיאה של חיי עולם ואת השאיפה לנצחיות.
It's not, it's not only a natural religious impulse that a person experiences; the Torah instills that within a person. The focus and aspiration for chayei olam. Katuv echad omer הוא איש הדת בכל מאורו וטוהר תפארתו. He is like the religious type in all his splendor, שזנפשו צמאה לאלקי קל חי, whose soul thirsts for Hakadosh Baruch Hu, ונחלי געגועים שלו שוטפים והולכים על ים, on the sea of transcendentality, א-ל קל מסתתר בשפרירי חביון. Katuv echad omer איש ההלכה מחזיק בכל מעוזתו בהויה הממשית ובעולם הזה המוחששי.
The ideal world of halachah deals with the realities of our physical, concrete, sensual world. Meeidach gisa איש ההלכה מתרפק על קונו מתלונן בצל ש-די. But the ish ha-halachah does, and the Torah pushes him in that direction, does desire the spiritual, the transcendental. כיצד יתקיימו שני כתובים הללו המכחישים זה את זה? הכתוב השלישי מכריע ביניהם אומר אין בין איש הדת לאיש ההלכה אלא שינוי בכיוון,
difference in direction. מהלכים הם בכיוונים מהופכים. They go in opposite directions. איש הדת פותח בעולם הזה וחותם באצילות. He begins his experience in olam hazeh and what he’s trying to, he’s trying to transcend this world. ואיש ההלכה פותח באצילות וחותם בעולם הזה. Ish hadat ta’ev, the religious type, ta’ev, he desires לעלות מעמק הבכא של הממש אל הרי השם. He’s trying to elevate himself above and out of this world, lehei’chaletz, to be released min hametzar, from the straits, the constricted space של המוחששיות לתוך מרחביה של הויה טרנסצנדנטית מזוקקת וצרופה. Ish ha-halachah, by contrast, nichsaf, he desires להוריד את הטרנסצנדנטיות לגיא צלמות של עולמנו, to bring the transcendental, to bring kedushah into this world, ul’hahafcha, and to transform this world l'eretz hachayim. בשעה שבאיש הדת פועמת הכמיהה לניסה ובריחה מן הריאליות, the desire to escape from the physical reality, skipping the brackets and the dashes at least for the moment, איש ההלכה עג עוגה בעולם הזה ואיננו זז ממנו, the imagery of Choni Hama’agal, right, who draws a circle around where he’s standing and says to Hakadosh Baruch Hu that he’s not moving until the rain comes. איש ההלכה עג עוגה בעולם הזה ואיננו זז ממנו and like Choni Hama’agal, he's not budging. הוא רוצה לטהר את עולמו זה ולא לברוח ממנו, to experience, to attain that spirituality in this world. Techilat nefilah nisah. What Chazal say in terms of when going out to battle, so the Rav is metaphorically borrowing and applying in this context that trying to escape this world is something that's prone to failure. Techilat nefilah nisah. קשיות עורף ועקשנות כבירה נזקוקים לאיש ההלכה. That there's a stubbornness infused into Ish HaHalacha. So the Chumash Shemos please, Chumash Shemos. ויאמר ה' אל משה ראיתי את העם הזה. After the Cheit Ha'egel, HaKadosh Baruch Hu tells Moshe Rabbeinu what happened. ויאמר ה' אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול.
So HaKadosh Baruch Hu cites the fact that we're an Am Kshei Oref as the reason that he's poised Kavyachol Rachmana Litzlan to destroy us. והנה עם קשה ערף הוא וראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול.
When Moshe Rabbeinu is supplicating that HaKadosh Baruch Hu should forgive us, וימהר משה ויקד ארצה וישתחו ויאמר אם נא מצאתי חן בעיני ה' ילך נא ה' בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו.
So Moshe Rabbeinu cites that same quality when he's imploring HaKadosh Baruch Hu to forgive us. HaKadosh Baruch Hu cites the fact that we're Am Kshei Oref as reason Kavyachol to destroy us. So if that's the basis for the indictment, if that's the basis for the condemnation, then that's the last thing that Moshe Rabbeinu should be mentioning. And yet when Moshe Rabbeinu says you know HaKadosh Baruch Hu you know why you should forgive them? כי עם קשה ערף הוא. So I forget, I forget whom he quoted, I thought it was the Kotsker for a moment and I'm forgetting whom, I apologize. That the Pshat in the Psukim is that while it's true that the quality of Kashyus Oref can... Because the stubbornness generates again an intransigence, but that same quality when they're ready to do teshuva means that that same quality, that same akshanus, that same tenacity will now be brought to bear on their commitment to stand firm and fast in the teshuva. So Moshe Rabbeinu says to Hakadosh Baruch Hu, ein hachi nami, am ksheh oref is the reason to destroy, but now that they'll do teshuva, am ksheh oref is the same midda is the basis for forgiveness. There's a Gemara has in Beitza towards the beginning of the third perek: תנא משמיה דרבי מאיר מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהן עזים.
They're... how do you translate az? They're fierce. Rashi: שהן עזים וניתנה להם תורה שיעסקו בה והיא מתשת כחם ומכנעת ליבם. תנא דבי רבי ישמעאל מימינו אש דת למו אמר הקדוש ברוך הוא ראויים הללו שתינתן להם דת אש.
Skipping a little bit: והיינו דאמר רבי שמעון בן לקיש ג' עזין הן. Who are fierce and will dominate? ישראל באומות כלב בחיות תרנגול בעופות. It's not such complimentary company there, is it? Unless you happen to be a dog owner, in which case maybe you have a different take on this Gemara, but it doesn't seem like such complimentary company. But it all depends upon how that azzus, how that the stubbornness can be that a person stubbornly holds on to his yetzer hara or the stubbornness can be that regardless of the persecution and regardless of the antisemitism, it's the same quality of azzus that the person is or the people don't succumb. It's their strength. That's what the Rav is saying, that the kashyus oref is reflecting, right? The kashyus oref that the Rav is invoking the kashyus oref as Moshe Rabbeinu invokes it as a noble quality. קשיות עורף ועקשנות כבירה בדרך ההלכה הנלחם ברע בקרב המרובה של החיים ונאבק קשה עם ממשלת זדון וצבאות הרשע שבהוויה.
Again, he's not looking to escape the world, but aderaba, as we had at the end of os zayin that חיים על פי ההלכה the second of the two elements means realization of halacha in this world. תעודתו מכוונת לא כלפי בריחה לעולם אחר שכולו טוב. He's not looking to escape this world, ella klapi horadas... איש הדת שמבטו נעוץ בעליונים שוכח לפרקים תכופים את התחתונים ונכשל בשניות מוסרית וגם בצביעות.
At times, frequently, perakim tkufim. Frequently it happens that if one is focused on some transcendental order, so it ends up with hypocrisy that there's a total neglect, a callousness for suffering and injustice in this world. Rav Salanter says that the yener's gashmius is mein ruchnius. Someone else's physical needs is my spiritual avodah. צא ולמד מה עשו הרבה דתות לעולם. What did they do, what havoc did they impose on the world beshel arigatan because of their desire להבקיע את מחיצות המציאות to split the barriers of reality והקיום הממשי ולהימלט and to escape el sphirot hanetzach. באטימת של צלילי הוויה הנהדרה שריחפו בסביבותיהם. They were so focused on this splendid transcendental order, so lo kalta oznam, their ear didn't catch קול ענות שוכני בתי חומר וזעקת אביונים ושועת דלים. They didn't hear the cry of the poor. לולא שאפו להילכד עם האינסופיות ולהתמזג עם הטרנסצנדנטי כי אז עשו מה שעשו להושיע אלמנה ויתום ולהציל עשוק מיד עושקו. אין לך דבר רע לנשמה כחרבות לגוף כהסח הדעת מן העולם הזה.
Wow. Like the damage that swords do to the body, that's what ignoring this world does to the neshamah. I think the Netziv says on the ma'amar chazal, the Gemara, that Rashi quotes at the beginning of Parshat Vayeira of גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה. So what does that mean? גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה. So I think the Netziv says something again which blends very well with what the Rav is explaining here. He says that it can't be that in one's quest to connect with the Shechinah that one becomes impervious to the demands of bein adam lachaveiro. And one has to be willing to step down and step aside from and attend to that bein adam lachaveiro. ויפה כוחו של איש ההלכה שאיננו זז מן העולם הזה ואיננו בורח לתחום מופשט וטהור. הוא תאב להוריד את השכינה והקדושה לתוך החלל והזמן.
The ish halakha is looking... to lower the Shechinah, to bring the Shechinah down, not to lower it, to bring it down into time and space, בתוך קיומו הסופי והארצי into into our finite and and physical existence. לא ראי איש ההלכה כראי איש הדת המורד בשלטונה של המציאות ומבקש לו מקלט בעולם האצילות.
The ish hadat is is again, he's trying to rebel against the the rule of reality. The Rav's about to elaborate that it's it's he depicts it as the rule of reality because a person is physical. A person isn't a person isn't a malach. He doesn't consist only of a only of a sechel, only of a neshamah. We are physical. So the ish hadat is trying to rebel against that mevakesh lo miklat and he's looking for refuge be'olam ha'atzilut. On the other hand, ולא כראי איש הדת, ish hadat he's not like the cognitive type, שאינו נתקל בהויה טרנסצנדנטית who who blocks out and doesn't encounter the the transcendental order. איש ההלכה מכיר את הטרנסצנדנטיות אבל אינו עולה אליה אלא מורידה אליו במקום להעלות את התחתונים לעולם העליון הוא מוריד את העליונים לעולם התחתון.
So halacha solves the seemingly unsolvable dilemma that that a person desires to to come close to Hakadosh Baruch Hu. A person desires to transcend the the merely physical and finite on the one hand. In the other hand, he can't really do that. So halacha says no, that that since Hakadosh Baruch Hu designed halacha to be realized in this world, so איש ההלכה מכיר את הטרנסצנדנטיות הוא מוריד את העליונים לעולם התחתון.
This next sentence is is challenging, just the peshat hamilot here. איש ההלכה יודע כי דרך המלך מוליכה אל תחום הטרנסצנדנטיות.
So that seems to contradict what the Rav's saying, right? So the English translation assumes that there's a ta'ut hadefus here because the English translation translates this as: Halakhic man knows that there is no royal road leading to the transcendent realm. That's also a ta'ut hadefus in the English. You have a ta'ut there, a ta'ut. Halakhic man knows that there is no royal road leading to the transcendent—should be transcendental—realm. That there's כי אין דרך המלך or or כי דרך המלך לא מוליכה. And that's one way to because otherwise again, the line you you see the difficulty I've pointed out. The line seems to just contradict everything that's being said, right? Everything that's being said is that that you don't transcend this world. You can't escape this world. And maybe maybe that's correct. Maybe maybe to be maggia is is the correct thing. Ultimately, if if this is correct as it stands, so then maybe what it means is as follows, right? Derech hamelech is from Parshat Chukat, the phrase, right? So when Moshe Rabbeinu sent the messengers to Sichon, he says בדרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל. Right, so derech hamelech means when you go on a on a path and and you don't veer off that path, right? לא נטה ימין ושמאל. And Hakadosh Baruch Hu... So maybe again, if if the hagah is not correct here, maybe that's correct, I don't know. But if the hagah is not correct, so then the way to read the sentence is as follows: those who that the the type of the ish hadaat, the the religious mystical type who seek to transcend this world, so they they do it by leading an ascetic lifestyle. And and the way if if the goal of if if genuine spirituality and genuine coming close to Hakadosh Baruch Hu is through transcending the world, so then a person has to minimize the the physical as much as is humanly possible. And and there are strands in in the other religions that that do this. So to lead an ascetic an ascetic lifestyle, eating very little, instead of wearing clothes they walk around wearing shmattes, you know, that that style. The Rambam writes in Shmonah Perakim: וזאת התורה התמימה המשלמת אותנו. כמו שהעיד עליה יודע: תורת ה' תמימה משיבת נפש.
This perfect complete Torah which if we live by it confers shleimus upon us, לא זכרה דבר מזה. This kind of ascetic lifestyle. Omnam kivna the Torah intends lihiyot ha'adam tiv'i. A person's supposed to live naturally. Holech bederech ha'emtza'i. יאכל מה שיש לו לאכול בשיווי. A person should eat and he should be disciplined in eating. We're not talking about about unrestrained, undisciplined involvement with the physical. On the other hand, it's it's not something evil, that it's not a poison that a person is looking to to absolutely limit and and reduce as as much as he possibly can. יאכל מה שיש לו לאכול בשיווי. וישתה מה שיש לו לשתות בשיווי.
That a person should drink a balanced amount. ויבעל מה שמותר לו לבעול בשיווי. Veyishkon bimdinot, he's not supposed to live out in a cave in in a monastery. וישכון במדינות ביושר ובאמונה. לא שישכון במדברות ובהרים. Velo sheyilbash hatzemer and not that he's supposed to wear sackcloth. Velo ye'aneh gufo. So and so if if we're supposed to read this without being magiah so then it means derech hamelech means לא נטה ימין ושמאל. That's what the the intended association is. Ki derech hamelech where it's לא נטה ימין ושמאל where a person doesn't veer to to the extreme, but no, he lives a a balanced al pi halacha, balanced, disciplined life, so that's מוליכה אל תום הטרנסצנדנטיות. Okay, it's the the reason one would still be inclined maybe to be magiah is no, maybe it should have said, you know, morida et hatranscendentiut. So so I don't know. Habocheir yivchar. But either way it's clear what what it means. האדם חתום בצמיד פתיל הגשמיות, right, the same way the kli cheres if it's sealed, so then it's it's not mikabel tumah because it only mikabel tumah mitocho, so tzamid patil means when you have something which tightly seals. seals, so a person is tightly sealed בצמיד פתיל הגשמיות המוחשיות והממשיות. A person can't escape or transcend that. ואנה מפניהם ילך ואנה יברח מהם. I'm paraphrasing as it's from the poetry Middle Ages. גם כי אשא כבישמיים שם תהיה. Psukim. גם כי אשא כנפי שחר ההפשטה והאצילות גם שם ידך תנחני.
A person cannot is doomed to fail if his religious effort is to try to transcend physicality. אין איש ההלכה מאמין שהחבוש בבית האסורים של הגופניות יכול להתיר את עצמו מאזיקי החיים החומריים.
Right? The Gemara in Brachot. אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים. That the prisoner can't release himself from prison. So a person can't release himself from the chains of physical life. לשבור את צבאת הגוף והיצר ולדבוק בגבורתו שחקים. From V'zos Habracha. ועוד זאת איש ההלכה הוא בתפיסתו הדתית אקזוטרי ביותר. If genuine spirituality means that somehow a person transcends, so then very few people can even aspire to that or will live the regimen that would seem to be required for that. By saying that no, that avodat Hashem and kedusha, everything is realized within this world, so then that makes Torah exoteric. It's something which is then available and accessible to all of us. פניו מוסבות כלפי העם התורה היא בין במדרש ובין במעשה קנינה של כנסת ישראל כולה. הכל משופטי העם וראשיו עד חוטבי עציו ושואבי מימיו חייבים לחיות על פי התורה. אתם נצבים היום כלכם לפני השם אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם מחטב עציך עד שואב מימך. אין האידיאל של חיי עולם רשות היחיד של בני עליה ובעלי השכלה.
It's not there's no it's not limited to it's not a vision for a handful of a spiritual elite, אלא רשות הרבים של כל ישראל. שלשה כתרים נכתרו ישראל כתר תורה הרי הוא מונח ועומד ומוכן לכל ישראל שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב כל מי שירצה יבוא ויטול.
Skipping to the next page. המטרה של הלכה היא דמוקרטית מתחילתה ועד סופה. The goal of halacha is democratic from beginning to end. Hahalacha omeret. The halacha says כי כל דתיות המצטמצמת which is limited, which constricts itself בקרן זוית של חבורה קיתוניות that is only available, accessible to a small group ונעשית חלקם של אנשי סגולה בלבד שכרה יוצא בהפסדה. האידיאולוגיה הדתית הקובעת תחומים.
The religious ideology. ומהמציבה גבולות בין בני אדם ביחסם אל אלוקים קוצצת בנטיעות.
If the da'at says, if the religion says, claims, אם הדת אומרת כי אלוקים קרוב לפלוני בשל ייחוסו ואומנותו כהונתו וכו' ורחוק מאלמוני הרי מתחייבת בנפשה.
The there are no... אין אדם זקוק לעזרת אחרים כדי לגשת לאלוקים ואינו צריך למליצי יושר ומבקשי רחמים לשלוחים ולסנגורים.
A person doesn't need intermediaries to approach Hakadosh Baruch Hu. כל זמן שידפוק על שערי שמיים יזדקקו לו. Whenever he'll knock on the gates of heaven, they'll respond to him. ולא רק שאין בני אדם מתפרנסים זה מזה מבחינת זיקתם לאלוקים אלא שאינם זקוקים אפילו לעזרת מלאכים ושרפים.
Not only do we not need to rely on each other, nor do we need angelic intermediaries. אחד משלושה עשר עיקרי הדת הוא שלא לבדו ראוי להתפלל ואין ראוי להתפלל לזולתו. וכשהחמה היא בראש האילנות
on Yom Kippur when the end of the day is approaching and we're saying the Selichos and Neilah, וכנסת ישראל שקויה געגועים וכל כך אהבה, saturated with longing, מתרפקת על דודה ושופכת את נפשה בתהילות ובתשבחות בשלוש עשרה מידות כולה נלהבת,
right, and many Gedolei Yisrael would skip the nice stanza, the nice rhyme: מידת הרחמים עלינו התגלגלי ולפני קונך תחינתנו הפילי. Right? Because we are addressing the Middas Harachamim, that the Middas Harachamim should act as an intermediary for us between us and Hakadosh Baruch Hu. הלכה זו בתפילה זו וכיוצא בה סטייה משביל השקפת התורה.
Now that diverges from the path of the Torah's Hashkafa. לפיכך לא הייתה דעת גדולי ההלכה נוחה מפולחן הצדיק בעולם החסידות שהוא סותר גופי התפיסה ההלכתית,
which is why Gedolei HaHalacha objected to the elevation of the Tzaddik that one connects to Hakadosh Baruch Hu through one's connection to the Tzaddik. Obviously we are supposed to look to those who know more for guidance, for insight, but not to connect through them. Not that our Rebbeim, that it's through them that we connect to Hakadosh Baruch Hu, that it's through them that we have a relationship with Hakadosh Baruch Hu, but it's rather with the help of their guidance so we cultivate our relationship with Hakadosh Baruch Hu, and we seek to connect with Hakadosh Baruch Hu. It's not that only the when the Gemara takeh in Masechet Kesubos at the end of Kesubos says ובו תדבק כי דבק בתלמידי חכמים, so the Rambam writes kedei sheyilmad mima'aseihem. Doesn't mean ובו תדבק כי דבק בתלמידי חכמים because that's the way you'll be davik by Hashem. ובו תדבק כי דבק בתלמידי חכמים, it's not that because he's davik by Hashem and you'll be davik to Hashem through him. No, it means kedei sheyilmad mima'aseihem, and with that tutelage, with that learning, with that inspiration, so then you'll be davik by Hashem.