Page page eighty-eight. יש לחפוץ איש המתגעגע ליצירה ולחידוש. There's supposed to be a period there. לימוד התורה פירושו חידושי התורה. קודשא בריך הוא חדי בפלפלא דאורייתא אל תקרי סתמנא פלפלא אלא חידושא.
This understanding that the highest level within Talmud Torah is Chiddushei Torah again as the term highest level reflects and suggests it's one that a person builds up to. It's not immediately accessible but that this is the highest level. The emes says the same thing you have in the Nefesh HaChaim. Nefesh HaChaim explains in Sha'ar Daled the line that we want is at the beginning of Perek Yud-Beis but the background in Prakim Yud and Yud-Alef he's explaining how Talmud Torah sustains the world. That HaKadosh Baruch Hu created the world the same way the physical body is sustained by the vital presence of the neshamah. So so too in the chain of being that HaKadosh Baruch Hu created so as it were every link in the chain every lower world the world above it functions as its neshamah. And at the top of this again we're using physical imagery but it's obviously not physical it's intended figuratively at the top of this underneath HaKadosh Baruch Hu is Torah. And that when we learn Torah that's what sustains the world. And that's what the Nefesh HaChaim says that you know in theory if the world were ever chas veshalom totally devoid of Talmud Torah for a moment so then everything would revert back to tohu vavohu. That's why in Volozhin there were shifts twenty-four seven the Beis Medrash was never empty. So then after describing this so then Nefesh HaChaim continues and in the beginning of Perek Yud-Beis he writes as follows: וכל שכן חידושים אמיתיים דאורייתא המתחדשים על ידי האדם אין ערוך לגודל נוראות נפלאות עניינם ופעולתם למעלה שכל מילה ומילה פרטית המתחדשת מפי האדם קודשא בריך הוא נשק לה ומעטר לה ונבנה ממנה עולם חדש בפני עצמה.
So the Nefesh HaChaim is talking about Chiddushei Torah as being the ultimate in terms of the cosmic repercussions in olamos elyonim. The Rav is talking about in terms of in this world and in that sense there obviously isn't an identification between what the two of them are saying but they converge on this understanding that the highest level of Talmud Torah is Chiddushei Torah. It stands in marked contrast, look at the, I think it's in the Chazon Ish of Orach Chaim, so in the inside page the Chazon Ish has a likkut of ma'amarim, and the thrust there is clearly something which is very different. But what the Rav says here is again, albeit again within different conceptual and philosophical frameworks, is very much the same thing that the Nefesh Hachaim says again, וכל שכן חידושים אמתיים. החידוש אינו מצומצם רק בתחום העיון.
That's why there's an unfortunate misunderstanding. Reb Chaim didn't in any way discount or devalue the importance of bekius. Bekius was taken for granted and then you were supposed to go higher and you're supposed to go weiter. It wasn't that he was that he in any way discounted it. I think the story is that when he was younger so he used to learn he used to divide the day into two sedarim and each seder I forget what the number of blatt was that he covered twenty one twenty I don't remember the number. So it wasn't in any way discounting it was aderaba. That was taken for granted and then. You know if you're designing the lookout deck on a skyscraper doesn't mean that you're being mezalzel the foundation. It means that the foundation's there and you're going higher. החידוש אינו מצומצם רק בתחום העיון אלא מתפשט הוא גם לתחום המעשי העולם הריאלי. משאת נפשו של איש ההלכה,
his desire what what what he wants to see לעשות במילוי פגימת הבריאה kshetistagel la'olam ha'ideali ותגשם בקרבת היצירה היותר מעולה ונהדרת. Again as the Rav will state explicitly in this section that the way one engages according to halacha in yetzira even in the tchum hama'aseh in the practical domain is by placing the imprint of halacha on the world on one's life. חלום היצירה היא האידיאה המרכזית בתודעתה של הלכה. ידיעת חשיבות האדם בתור שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית בתור יוצר עולמות.
So here too as we just read in the line from Nefesh Hachaim again this theme also the Nefesh Hachaim also highlights. V'chein amru. ולכן אמרו בפרק מעלות התורה שכל העוסק בתורה לשמה נקרא רעה כי כביכול נעשה שותף ליוצר בראשית יתברך שמו.
Again, in what sense is that true according to Nefesh HaChaim? So the way he interprets is כיוון שהוא המקיים עתה את כל העולמות בעסק תורתו ובלתי זה היו חוזרים כולם לתוהו ובוהו.
So one becomes k'veyachol a partner in Ma'aseh Bereishit because through the Talmud Torah, again as Iyun La'eil, as the Nefesh HaChaim explains to us, a person is sustaining the world. And for the Rav, the person becomes again, consistent with the whole thrust of Ish HaHalacha, one becomes Shutaf b'Ma'aseh Bereishit in terms of transforming Olam Hazeh into an ideal world, taking it from its natural state and by again placing the imprint of Halacha on it, one becomes a Shutaf in Ma'aseh Bereishit in terms of Olam Hazeh. וכל מגמת היהדות מתגלמת כמהיה זו ליצירה ולחידוש פני העולם. ואם אנו דנים לפעמים על מטרת המטרות של היהדות, על התכלית...
so take a choice. If you read, if you read Latin, if you read Mutschmaker, take a choice. Equal opportunity. של ההלכה בכל גווניה ובגילוייה, אסור לנו אז להסיח דעת מהאמור בזה כי מחזה פלאים של יצירת עולמות וחזון אחרית הימים וגשום ריאליזציה כל התקוות בעולמו של ישראל.
The Rav is obviously presenting this on a much grander scale but the Yesod of that HaKadosh Baruch Hu, at least in terms of us, created potential and it's our Avoda to create out of that potential. Again, I don't mean to in any way reduce what the Rav is saying to the following Rambam we're going to look at, but you have such a kernel in the Rambam also. When the Rambam talks about a person's Tzelem Elokim in Perek Daled of Hilchos Yesodei HaTorah. נפש כל בשר היא צורתו שנתן לו האל. Perek Daled. והדעת היתירה המצויה בנפשו של אדם היא צורת האדם השלם בדעתו. ועל צורה זו נאמר בתורה נעשה אדם בצלמנו כדמותנו כלומר שתהיה לו צורה היודעת ומשגת הדעות שאין להם גולם עד שידמה להם.
So the Tzelem Elokim according to the Rambam with which a person is born is a potential. It's not it's a potential. I mean it's a reality in terms of the fact that he has a nefesh that has this potential but it's a potential for abstract knowledge right? יודעת ומשגת הדעות שאין להם גולם. Animals have intelligence. Animals can be cunning. Animals can plot but it's all but they don't have they can't engage in abstract thought. There's no notion of abstract knowledge by animals. The Tzelem Elokim the nefesh with which a person is imbued has the capacity again it's a reality at birth in the sense that I don't know if you kind of think of you know a pitcher is a reality but it's empty until you fill it up with the water or the orange juice. So the nefesh has the capacity for צורה היודעת ומשגת הדעות שאין להם גולם which obviously positions a person for Yediyas Hashem. But if the person but it remains a potential which is why the Rambam has in various places Rambam said things very directly without double speak and euphemisms. He says you know if a person lives a materialistic life he's no different than a beheima. It's not a person is born with a capacity to be more than an animal but he's not born more than an animal. Okay so we can't make judgments as to who has and who hasn't realized that so we have to treat a person as a Tzelem Elokim but kapei Shamayim so kapei Adam so from the moment the person's born even in utero so there's a nefesh and pikuach nefesh is docheh everything because we can never be the judges over who's realizing the potential who's not but kapei Shamayim kapei Shamayim if a person lives his life and doesn't take advantage of that capacity of the nefesh so the Rambam writes in the hakdama l'Perush Hamishnayos he says he's no different than a beheima. You know the fact that we you know walk with an erect posture and animals you know walk bent over is not really such a profound point of differentiation you know? And Rachmana litzlan a person has a bad back or osteoporosis or whatever it is and is bent over so it's not. So the person has to actualize and in that sense the Rambam has this idea that a person and again the Rambam's going to talk about this when he talks about hashgacha later in this section but the person has to self-realization to become, the Lubavitcher saying it on a grander and broader scale than that but the kernel again as he himself is going to talk about later is certainly have such a kernel in the Rambam. הלכה ואינה באה רק ללמדנו גופי דינים ועיקרי הלכות, גם סיפורי התורה באו ללמד הלכה לדורות. יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים. פרשת עבדו של אליעזר שנים ושלושה דפים הוא אומר ושונה, והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא. אין בתורתנו אף אות אחת וניב אחד לבטלה. בכל תג ותג גופי תורה תלויים.
The Gemara in Menachot says that about Rabbi Akiva that HaKadosh Baruch Hu shows Moshe Rabbeinu Rabbi Akiva who's going to be doresh תלי תלים של הלכות על כל תג ותג. ובכל אות ואות מסמרות נטועים של הלכה למעשה ולדורות. מראשית ברא עד החתימה מלאה קדושה היא.
It's overflowing as it were. חוקים ומשפטים, מצוות ודינים. חכמי הסוד רואים בתורתנו רמזים ורזי עולם, חידות ותעלומות כל חי, נסתרות מעשה מרכבה ומעשה בראשית; חכמי ההלכה גופי הלכות, עיקרים מעשיים, דינים, פקודות וחוקים.
It's interesting. You have very much the in the footnote in 103 the Rav references the opening Rashi in Chumash: מאמרו של רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם מכוון כלפי רעיון זה. תוכן המאמר הוא כי זקוקים אנו לפרשת היצירה בתור הלכה למעשה.
Which is a little bit more than what we'll mention. ובסימן זה מעשה אבות סימן לבנים. וסימן זה של חזון העתיד מהווה הלכה קבועה. איש ההלכה רואה בכל ייעוד חובת הגשמתו, בכל הבטחה נורמה מסוימת, ובכל חזון אחרית הימים מצווה לדורות, מצוות ההשתתפות בריאליזציה של הנבואה. גם שיחתן של עבדים, גם נסיונות האבות, גם בגבורתם של השבטים מלמדים את הבנים תורה ומצוות. אין שיחתם של עבדי אבות אלא תורתן של בנים. אין בין שיחת אליעזר לפרשת השרץ אלא שזו בשניים ובשלושה דפים וזו פרשה קצרה.
So the Rav says everything in Torah should be understood, I don't know that he means exclusively, but should also be understood on a level of Halacha. Everything is telling us how to live, mandating how to behave. Le-maaseh you take a look and and the Gur Aryeh, right, so Rashi quotes Amar Rabbi Yitzchak, right, לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם ראש חודשים.
So the Gur Aryeh makes explicit what the implicit premise or assumption of Rabbi Yitzchak's question is. אף על גב דאין סיפור אחד בתורה שלא לצורך, אפילו אחות לוטן תמנע כדאיתא בפרק חלק, אחר ששם תורה אינו נופל אלא על מצוות התורה. שהרי
Leshon Torah, תורה ציווה לנו משה, right, the Torah itself labels. The Torah itself labels, gives us the label of Torah. So what does the word Torah mean? שהרי לשון תורה הוא לשון הוראה, להורות לנו המעשה אשר נעשה.
That's what the word Torah means. Instruction, directive. ולפיכך דווקא תורת משה נקראת תורה, מפני שבה כתובים המצוות.
V'chein peireish HaRadak שהרי לשון תורה הוא לשון הוראה. אם כן אין לכתוב בה רק המצוות.
So what then did Rabbi Yitzchak answer, right? If that's the kashya, the premise is בראשית למה לא היה צריך להתחיל אלא מהחודש הזה לכם ראש חודשים
because lashon Torah means again whatever other levels of understanding and meaning there are, but the most basic is Torah is lashon horaah. It's instruction, it's directive. And that's why I understand החודש הזה לכם ראש חודשים is a mitzvah, telling us a mitzvah. So that's the premise of the question, and that's what prompts the question. What's the answer? So the Rav says: No, even the stories and the accounts which are not cast bilshon mitzvah and are not featured in minyan hamitzvos are normative. They're also teaching, they're also instructing, they're also directing. And that's what the Rav says from the fact that the Torah depicts Hakadosh Baruch Hu. וכשהתורה האריכה בבריאת העולם וסיפרה לנו על עשיית שמים וארץ וכל צבאם, לא באה לגלות סודות קוסמוגוניים ורזי עולם מטאפיזיים, אלא להורות הלכה למעשה.
Again mistameh that means he means it, you know, when he says that, exclusively he means, you know, from the halachic perspective. He's not denying the other levels and layers of meaning. פרשת מעשה בראשית היא פרשת הלכה קבועה לדורות, שגופי תורה כולם בה, כמו פרשת קדושים ומשפטים. אם התורה פתחה את מגילת היצירה לפני האדם, אז הלכה אחת מוכרחת ממידה זו: כחי ופועל להתעסק ביצירה וחידוש הבריאה.
And again the Rav is going to explain how we do that again through both learning and application of halacha. לא לחינם יודעת היהדות על דבר ספר יצירה, שהמטפל בו בידו יכול לברוא עולמות ולהחריבם. אמר רבא: אי בעו צדיקי ברו עלמא, שנאמר כי עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוהיכם. וברש\"י: הוין להוי ובהמעוונות אין כאן הבדלה. רבא ברא וכולי, וחנינא ורב אושעיא הוו יתבי כל מעלי שבתא ועסקי בספר יצירה ומיברי להו וכולי. שיא השלמות המוסרית והדתית שהיהדות שואפת להגיע אליו הוא האדם בתור יוצר.
The peak, שיא השלמות המוסרית והדתית שהיהדות שואפת להגיע אליו הוא האדם בתור יוצר. הקדוש ברוך הוא כשברא את עולמו הניח מקום ליצור ידיו האדם להשתתף ביצירתו.
All the meforshim talk about the last phrase in Vayechulu אשר ברא אלהים לעשות. What does it mean אשר ברא אלהים לעשות? So Rashi says that as it were there were really seven installments of melacha that needed to be done to create the world and אשר ברא אלהים לעשות Hakadosh Baruch Hu did double on... try to understand what that means. Some of the early Medakdekim says that sometimes you have אשר ברא אלקים לעשות that even though it's in the form of the infinitive, when it comes after another verb it really means asher bara ve'asah and that construct of אשר ברא אלקים לעשות means asher bara ve'asah. But then others say asher bara Elokim means Hakadosh Baruch Hu created but he didn't finish, he didn't perfect. He left for the purpose of la'asot that subsequently there should be asiyah. So on the most prosaic level, so it means that Hakadosh Baruch Hu created the apples with seeds in it and אשר ברא אלקים לעשות so then Johnny Appleseed was supposed to come along and plant all the apple trees. So that's what it means on its more prosaic level. But on a deeper level it means this idea that the Rav is talking about that כשברא אלקים עולמו הניח מקום ליצור כפיו האדם להשתתף ביצירתו אשר ברא אלקים לעשות כאילו פגם הבורא את ההוויה כדי שבשר ודם ימלא את פגימתה וישכללה.
He should perfect it. אלוקים מסר את המסתורין של הבריאה ספר היצירה לאדם לא רק לשם עיון בלבד אלא לשם המשכה
continuation of ma'aseh hayetzirah וכשהבין Avraham וצר וחקק וצירף ויצר וחיקר וחשב ועשה בידו נגלה עליו
adon hakol וקראו אהבו וכרת לו ברית בין עשר אצבעות. Whatever that means. תעודת האדם היא ליצור ולחקור ולצרף וליצור ולהפוך את הריקנות שבישות להוויה משוכללת ומקודשת שצירופי שמות הקדוש ברוך הוא חרוטים בה
engraved. והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ויאמר אלקים יהי אור וגומר ויבדל אלקים בין האור ובין החושך ויקרא אלקים לאור יום ולחושך קרא לילה וגומר יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים וגומר יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה וגומר ויקרא אלקים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וגומר. כשהקדוש ברוך הוא
excuse me כשחקק הקדוש ברוך הוא וגילה את עולמו לא ביטל לגמרי את התוהו ואת הבוהו ואת התהום ואת החושך מרשות יצירתו.
This is fascinating. אלא הבדיל בין ההוויה השלמה והמשוכללת ובין כוחות השלילה האנדרלמוסיה והערבוביה וקבע ביניהם גבולות עולם וחוקות נצח.
So when we learn the opening psukim, so we think that tohu vavohu was a stage. That the first stage when Hakadosh Baruch Hu the yesh me'ayin so things were tohu vavohu and then at the stage of yesh me'yesh so then Hakadosh Baruch Hu converted the tohu vavohu into again into the complete and fully fashioned and harmonious world that it is. And Rav says no if you look at all the havdala havdala havdala what the Torah is really telling us is that tohu vavohu wasn't only a stage in the briyah. There remains an element of tohu vavohu and that's why again when Hakadosh Baruch Hu fashions things it's not there should have been a different lashon than havdala it should have been that he if you take a lump of clay or Play-Doh we still have Play-Doh you take a lump of Play-Doh and then you fashion it into something so you wouldn't describe that as vayavdel no you would describe it as ytzor tzurah you wouldn't always come back to vayavdel vayavdel that's what the Rav is saying no the emphasis on vayavdel means that tohu vavohu wasn't only a stage in the briyah but there remains an element of tohu vavohu in the briyah. He clearly means this even in the Again, this is the one place where he seems to be, you know, talking as a as a as a mekubal, but bacho he doesn't mean it that way. I don't know, maybe I don't know what examples would he give. I don't know, maybe black holes. I don't know, black holes is something which is just, you know, it it sucks things in, it obliterates. Maybe that's an example of, you know, how in the physical world Hakadosh Baruch Hu intentionally left elements and and pockets of tohu vavohu. שהקדוש ברוך הוא כשהחליט הקדוש ברוך הוא וגילה את העולם לא ביטל לגמרי את התהו ואת הבוהו את התהום ואת החושך מראשית יצירתו. אלא הבדיל אלהים בין ההוויה השלמה והמשוכללת ובין כוחות השלילה.
Yeah, there there is so much in the world that is fashioned, that that functions beautifully, harmoniously, but he didn't transform all of tohu vavohu into that. הבדיל בין ההוויה השלמה והמשוכללת ובין כוחות השלילה, התוהו המוסגר בבריאה, וקבע ביניהם גבולות עולם חוקות נצח. הרי היהדות הכריזה על יסוד היצירה של היש מן האין המוחלט. ואם כן גם התהו והבהו גם התהום גם החושך גם האפס היחסי נוצר על ידי הקדוש ברוך הוא לפני בריאת העולם המסודר היפה והנהדר.
We believe in bria yesh me-ayin. We believe in bria yesh me-ayin. That means that Hakadosh Baruch Hu created tohu vavohu. Now if if you think like Plato, okay, so then maybe the tohu vavohu is something which is which is the the eternal matter. But we we don't accept that. We we believe in in in in yesh me-ayin, in ayin muchlat, absolute nothingness. So if that's the case, so that means אם כן גם התהו ובהו גם התהום גם החושך — all this was created by Hakadosh Baruch Hu. פילוסופוס אחד שאל את רבן גמליאל. אמר ליה צייר גדול אלוהיכם.
The Ravad in Hilchos Teshuva references this this midrash that the Rebbe's quoting again. פילוסופוס אחד שאל את רבן גמליאל. אמר ליה צייר גדול אלוהיכם.
He's he's a great artisan. אלא שמצא סממנים טובים שצייר אותם. So the same way someone who's a great sculptor, he makes sculptures or an artist, so he has paints to work with, he has the material which which he sculpted. תהו ובהו וחושך ורוח ומים ותהומות. אמר לו רבן גמליאל לזה הפילוסוף: תיפח רוחו דההוא גברא, כולן כתיב בהן בריאה. תהו ובהו שנאמר עושה שלום ובורא רע, חושך יוצר אור ובורא חושך, רוח כי הנה יוצר הרים ובורא רוח, תהומות באין תהומות חוללתי. כל אלו הסממנים שלפנים נבראו.
So says the Rav, what, Hakadosh Baruch Hu needs to do it in two stages? No, it's because נבראו כדי להתקיים ולהימצא בתוך עולם עצמו. לא לחינם בראן, לשבת בתוך היצירה יצרן.
Right, the take off on the pasuk in Yeshaya. לא תהו בראה לשבת יצרה. And and the Rav is saying this, the existence of of tohu vavohu — again, maybe think black holes, other examples in the physical world — is is a — I don't want to say symbolic, but but a a a parallel to the tohu vavohu say in terms of morality in the world, the tohu vavohu in terms of a person's sort of conflicting nature. And the tohu vavohu is there and and the Torah charges us and tells us how to fashion and perfect that tohu vavohu. It doesn't tell us what to do with a black hole, that's not the point of this Torah. It tells us what to do with the with the human tohu vavohu and the moral void. ואיתני האפס היחסי חורגים ממסגרותיהם. מפרק לפרק רוצים הם להתפרץ מתוך כבלי
the bonds, the chains המשמעות שהטיל להם הקדוש ברוך הוא להחזיר העולם לתוהו ובוהו ורק החוק עוצר בעדם וחוסם את הדרך לפניהם.
Why is the Rav emphasizing, right? It's the, let's say if you didn't have a law of tides, if high tide wasn't limited in how far it could go on the sand, on the shore, so then it would engulf and inundate everything. Right, that's what he's emphasizing here. וחוק ששורשו חקק פירושו חקיקת גבול הצבת ציונים וקביעת תחומים מיוחדים המבדילים בין ההוויה לאין בין היצירה לתוהו בין הביאה לאפס.
So lechora, kemiduma, that what he has in mind here is that just like in the natural world what sort of holds the tohu vavohu in check, right? And when the high tide is not held in check, so you have a tsunami and you can see the incredible destruction that is wrought. So what holds it in check? What holds it in check? Yeah, the law of tides says עד כאן ולא יוסיף in terms of where the water will go. Why is that so important here? Because lechora, what the Rav is saying is that the analog is that the way we master the tohu vavohu, whether it's tohu vavohu inside of us, whether it's the tohu vavohu in terms of a moral void in the world, is also based on chok, but there we're not talking about the natural law, we're talking about the laws of halacha. ברם האין היחסי זומם רע התהום חורש עמל ואון והתוהו ובוהו אורבים בסמטאות אפלות של המציאות ומתכוונים לקעקע את הישות המוחלטת ולחלל זיו איקונין של היצירה תהום כלבוש כיסיתו על הרים יעמדו מים מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ.
So things are being held in check. בשומו לים חוקו ומים לא יעברו פיו ובחוקו מוסדי ארץ התהום רוצה לפרוק מעליו את עולו של החוק,
right, as it were, לעבור את הגבול ואת החוג שהציב וחקק בורא עולם ולהציף תבל ומלואה ברם מגערתו של הקדוש ברוך הוא הנס אחור מקולו ורעמו נהדפו ונחפזו למאורתו
like a snake going back into its, just like going into its, what's the word? When it tunnels in the ground. Its den? Its den, yeah. מאורת האפס מראה ים נגרש גלים ונחשולים הומים סוערים וגועשים
and when you have storm waves which break against the shore, מתנגשים ונשברים בחוף מסמלים לתודעה what they symbolize, לתודעת היהדות התאבקות התוהו ובוהו עם היצירה. So in the physical natural world, again, we have this symbolic representation of the tohu vavohu, again, in the moral dimension, in the human dimension. ריב התהום עם עקרון הסדריות orderliness, u'milchemet ha'irbuvya, mixture, chaos, bechok. כוחה המסתורי של החוק והגבול שנתן הקדוש ברוך הוא בהוויה ובמעשה בראשית השתקף בכל מוראו והודו בנעים זמירות ישראל דוד המלך בתופעה טבעית של חפיפת הזרימה הסדרית ושל כוח הגרביטציה של השמש והירח ותנועת סיבוב כדור הארץ.
Get a little lesson in physics as to how gravitational pull is. responsible for the tides, v'idach zil gmur. גאות הים ושפל המים הופיעו בכל שיבולת גווניהם כמחזה קוסם של מלחמת איתנים נצחית. כאילו גאוות הים בשוא גליו הרצה לקראת החוף שואפת להרוס את הגבול ואת החוק וכאילו האנדרלמוסיה של הכוחות הקדומים של הכאוס והתהו ובהו תאבים לשסע ולשסוע ולחטוף, תאבים לשסע את הבריאה הטובה והמתוקנת והמוקצעת ולהחריבה. רק עוזו המונרכי של הקדוש ברוך הוא גודרת את הדרך בפניהם ומשברם. אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם.
Okay, so we'll...