And I am ashamed and I do not know how to eulogize my mother, imi morati, aleha hashalom, hareini kaparat mishkava, ke-orchecha. I am comforted by this a little that שמעון יפה לאדם שלא נספד כהלכה. In short, every person has innate qualities that were given to him min hashamayim, but there are other qualities that the person has to develop himself. In order to outline and to describe, even in a brief way, the figure of my mother, imi morati, aleha hashalom, as it really was, we should distinguish between these two types of qualities as they were found in her. Min hashamayim, as it was said about her, imi morati, hareini kaparat mishkava, be-mida meruba, she was a very talented woman. She was wise and pikachat, ad limeod, very orderly, she was able to act and to control the situation when it was required to do so. אלו מקצת מדותיה שנשתבחה בהן. And on her own she added and she developed the highest qualities, ve-nimne miktzatan: the quality of faith, anavah, tzniut, and the quality of gevurah. כל אלו חברו והתגבשה דמותה, the great and special figure of imi morati. My mother was baalat emunah peshuta, baalat emunah peshuta, simply put. With her, the faith was not expressed in words, but on one hand in silence and on the other hand in action. Baalat emunah maasit was my mother. What is meant by baalat emunah maasit? מכירה ומקבלת כל משימה שמטילה עליה ההשגחה ללא שאלות וללא ורטינה. לא מתחמקת או מתלוננת אלא מתעודדת ומתפקדת.
Never did my mother, imi morati, hareini kaparat mishkava, ever express questions: מדוע שאתחייב להקריב מיטב שנות חיי בטיפול באבי, מדוע יבצר ממני למשל להיות נוכחת בברית מילה של נכדיי, להצטרף לבעלי לביקור בארץ.
Never were such questions or similar ones asked by my mother because she was a woman of faith. Zuchrani, it seems to me that once she heard about echad ploni echad who in the course of his life raised such a question, she was shocked and she said in wonderment u-mitoch i-havana: how is it possible le-hakshot kushiyot of the Ribono shel Olam? If I wanted to explain her words, she would say הרי הקדוש ברוך הוא תמים דעות אשר אין חקר לתבונתו.
And she herself, in an intuitive way, accepted the teaching of her father, the Rabban shel Yisrael, כי ההלכה שלא לשאול מדוע ומציבה אך ורק שאלת המה.
What must I do? This was her and this is how she lived. She looked after my father for the best years of her life ללא שאלות וללא ורטינה. And as for the quality of her care during those years... שעמדה על המשמרת הקימה וניהלה מערכת טיפול. Haya rofe mumche שכל פעם שהרגישה אמא שצריך להתייעץ ברופא שהיה נכנס. אבל אמי התכוננה גם לאפשרות שהוא יהיה מחוץ לארץ או משהו אז יהיה רופא שני
shehaya memale makomo ואחריו התקינה רופא שלישי. אז מה הרופא השלישי הזה עזר לאחרית? המיץ שבמיץ שבמיץ מהטיפול. סח לה אותו רופא כבר
sheyatza mibdika. Teda lach ki be'olam harefua yeshnam chilukei de'ot. Hakol modim שההחלטות שמחליט הרופא הטיפול שנותן הרופא beyado lehamis ulehachayot. Lenate'ach lo lenate'ach המינון או תרופה אחרת hachayim tluyim ve'omdim. אבל ישנם חילוקי דעות לגבי הטיפול שהאחיות מעניקות. האם הטיפול שהאחיות גם הוא משמעותי באותה מידה? שבידו להמית ולהחיות או זה עניין של נוחיות?
Himshech oto rofe Ilu ra'u איך שהבנים שלך מטפלים בסבא שלך haya nigmar havikuach. ממש מאריכים ימיו ושנותיו. וזה על פי מה שהוא ראה במיץ שבמיץ שבמיץ.
Sheshonit saba ואחר פטירתו של סבא sacha imi וזה פחות או יותר ציטוט מילולי. שהתחלתי לטפל באבי hayiti isha tze'ira ועכשיו שמסתיימת המשימה אני כבר אישה זקנה. Ulai mitoch azut sha'alti lu yadat az bishnat tash-zay shekacha yihiye היית מקבלת על עצמך את המשימה? ושוב בצידה של אמי
hareini kaparat mishkava timahon ve'ei havana איך בכלל אפשר להעלות על הדעת דבר כזה? והשיבה בלא היסוס
behechlet ken vehayiti osa hakol. Lefaneinu tziyur echad ואפשר לצייר עוד הרבה ציורים ציורים מחייה של אמי hareini kaparat mishkava sheomnam asita. Vechashuv lehadgish שאמי לא הרגישה שהיא. She didn't look at the life in categories like these, she didn't experience the life like that. be'emet be'emuna, no expectations, no demands for herself, לא מגיע לה שום דבר וממילא לא חסר לה שום דבר.
Nothing was coming to her and so nothing was missing for her. השאלה המכוונת היא מה דורשת ממני ההשגחה איזו משימה הטילה עלי,
the directing question is what does hashgacha demand from me, what mission did it place upon me? מתוך אמונה עמוקה זו בקעה ועלתה התכונה הנעלה שנמצאה אצל אמי הריני כפרת משכבה של אי החזקת טובה לעצמה.
Out of this deep emuna, there bloomed and arose the exalted quality that was found by my mother, hareini kaparat mishkava, of not taking any credit for herself. shanu Chazal, אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת. יסוד חשוב נקבע ונתפרש בדברים אלו. אם אמנם לכך נוצרת אם חובתך אתה ממלא אין מקום להחזיק טובה,
if indeed for this you were created, if your duty you are fulfilling, there is no place to take credit. וכי מגיע שכר לפרח הפורח ונובל או לשכיר העובד עבודתו?
And does a reward belong to the flower that blossoms and wilts or to hasachir haoveid avodato? וכזה ראינו תמיד אצל אמי הריני כפרת משכבה מעולם לא החזיקה טובה לעצמה.
And we always saw by my mother, hareini kaparat mishkava, never did she take credit for herself. שהרי בסך הכל על פי המבט שלה שהוא המבט של אמונה היא פשוט עשתה המוטל עליה.
Because all in all, according to the perspective of her which was a perspective of emuna, she simply did what was required of her. שום דבר יוצא מן הכלל. Nothing out of the ordinary. עוד מידה צמודה לה ומושרשת במידת האמונה. Another quality attached to and rooted in the quality of emuna. ובכאן מן ההכרח לדבר הן על אמי הריני כפרת משכבה הן על אבי זכרונו לברכה לחיי העולם הבא.
And here ובכאן מן ההכרח לדבר both about my mother, hareini kaparat mishkava, both about my father, זכרונו לברכה לחיי העולם הבא. כי כמדומה שבמשנת המהראל מתבאר שבמצב הנוכחי של העולם טרם זכינו לתקן עולם במלכות שקי קדושה מעוררת התנגדות.
Because it seems that in the teachings of the Maharal it's explained that in the current state of the world, before we merit to establish the world in the kingdom of Shakkai, holiness arouses opposition. ובהתאם ליסודו של המהראל סבלו הוריי עלבונות והוטחה עליהם חרפה.
And in accordance with the foundation of the Maharal, my parents suffered, and disgrace was cast upon them. ותמיד היו מן הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים.
And they were always מן הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים. ואם נשאל איך תיתכן התאפקות כזו לא זו בלבד שלא להעליב אלא גם אפילו לא להגיב כלל וכלל?
And if we'll ask how is such a turnaround possible, not only not to be insulted, but also even not to respond at all? teshuvatenu betzidenu. Our answer's by our side. האדם החי ופועל לא למען עצמו אלא למען העבודה המוטלת עליו.
A person who lives and acts not for the sake of himself, but for the sake of the job placed upon him. מי שעושה האמת מפני שהוא אמת אינו צריך להיעלב ובכלל לא עולה על דעתו להשיב.
Since he does the truth for the sake of the truth, doesn't need to be insulted, and certainly doesn't think to respond. ketzeit hashmesh bigvurato, כך נהגו אבי ואמי הריני כפרת משכבה. ketzeit hashmesh bigvurato, so behaved my father and mother, hareini kaparat mishkava. ולא זו בלבד שהיא לא ביקשה כבוד ולא הערכה על מעשיה הגדולים כפי שניתן אפילו בזעיר אנפין ודחתה בשתי ידיים.
And not only that she didn't request honor, and not appreciation for her great deeds, that can be given even in ze'eir anpin, she pushed it away with both hands. מעשה שהיה כך היה. At the funeral of my grandfather the Rav, zichrono livracha. ותום הספדות עמד דודי הרב נורדמן זכרונו לברכה והטיח משפט אודות התמסרותה העילאית של אמי מורתי.
vetom hespedot, my uncle Rav Nordman, zichrono livracha, got up and said a sentence about the supreme devotion of my mother morasi. ואחר שחזרנו מן ההלוויה ישבנו תקופת זמן בשקט ללא דיבור.
And after ואחר שחזרנו מן ההלוויה, we sat for a period of time in silence, without speaking. אבי יצא לרגע מן החדר. My father went out for a moment from the room. ואז פנתה אלי אמי הריני כפרת משכבה ואמרה ובדמעות בעין טובה התכוונה.
And then ואז פנתה אלי אמי הריני כפרת משכבה, and with tears in her eyes she complained to me. lo ani hagibora בפרשה הזאת אלא אביך דוד סולובייצ'יק. הוא שהקריב הכל בכדי שיוכל לטפל בציבור. וודאי שבמקצת צדקה אמי. אבי היה גיבור והקריב הכל ואף את עצמו, אבל כמובן גם אמא צדקה. אבל כבר העירו לנו רבותינו בהקדמה שהקדים לספר נפש החיים שמסימניו המובהקים של אדם עניו שאינו מכיר במעשיו הטובים.
kazot hayta b'chayeiha אמי הריני כפרת משכבה. בטח בה לב בעלה. עניין זה שהבעל נשען על אשתו
eshet chayil נחוץ גם בגדולי עולם, לא רק בפשוטי העם. גם הם זקוקים לעזרה של אשת חיל. בהקדמה לספרו של רב חיים הציבו בניו הגדולים מצבת זיכרון לאימם וקראו עליה מקרא זה בטח בה לב בעלה. וגם
v'gam b'imi morati hareini kaparat mishkava יש להתייחס למקרא זה בטח בה לב בעלה, tartei mashma. משתי בחינות ובשני מישורים: ראשון היא מי דאגה להכל, sidra hakol, tipela bakol. לא זכור לי אפילו פעם אחת b'meshech kol hashanim שאבי נכנס לסופרמרקט או למכולת לעשות קניות. מעולם לא נצטרך לכך משום שאמי הקפידה ודאגה להכל
v'sidra hakol. keshamarnu linsoha la'aretz chilka et hamizvadot הכל בכדי שלא יטרח אלא שיתפנה לעבודתו בקודש. כהנה וכהנה ללא לאות עשתה אמי. בטח בה לב בעלה. אבל גם במישור אחר,
gam b'tchum acher, בטח בה לב בעלה. והוכחה זו מדברי אבי zichrono livracha. bashana ha'achrona l'chayav בעת שהיה חולה במחלתו האנושה האחרונה, היו זמנים של רטרוספקטיבה, מבט אחור על חייו. באחד מן הזמנים הללו,
ani zocher oto יושב על יד שולחן הכתיבה שלו מדבר על הדברים הללו,
sach li v'amar, מאמי החזיקה אותי ביראת שמיים. tamid histapka b'muat. לפעמים שקלתי להיענות להזמנה או לקבל על עצמי עבודה מסוימת, לא משום שהעבודה כשלעצמה הייתה חשובה וראויה, אלא בכדי להרוויח להביא לאותה פרנסה למשפחה.
bimkarim elu מאמי תמיד הפצירה בי שלא להיענות להזמנה או לקבל את העבודה. ומה יש לנו כבר? לא חסר שום דבר. אמנם בטח בה לב בעלה, אבל לא רק הוא, גם לב בניה ובתה ונכדותיה וגם לב אביה הגדול. ובטחו בה בשני המישורים שדיברנו עליהם. אמי הריני כפרת משכבה פעלה ועשתה באחריות גמורה מתוך אהבה מחוכמת.
Zot omeret אצל אמי הריני כפרת משכבה, האהבה לא מנעה אותה מהסתכלות אובייקטיבית, מודעת למעלות, אבל גם לחסרונות. וזה המודעות הזאת לא הפחיתה אהבתה,
aderaba. מתוך תפיסה ריאליסטית כזאת השכימה לעשות ולתמוך בכל אחד ואחד מאיתנו לפי הלוך רוחנו וצרכינו הפרטיים. ולא בלבד בני משפחתה בלבד בטחו בה, רבים נהרו אליה ונשענו עליה לקבל עצה והדרכה, חיזוק ועידוד. יפה עשה אחי הקדוש השם יקום דמו שקרא על
ha-ima ha-yekara חכמת נשים בנתה ביתה. והיות שכן היה אינני יודע כמה וכמה נזקף לחשבונה.
Kama hafatzat Torah, kama maaseh chesed, kama ezrah lazulat, מכיוון שמה שפעלו ועשו אחרים, פעלו ועשו והשיגו מתוך ביטחונם בה. ורק הקדוש ברוך הוא יודע ומכיר כמות ועוצמת הזכויות הנזקפות לחשבונה. גבורתה של אמי התבטאה גם בתכונה נוספת, מעולם לא נכנעה ללחץ.
Kol lachatz sheba-olam לא הצליח להזיז אותה klal u-klal. Amda al mishmarta. מסורה הייתה לחינוך במשך יותר משלושים שנה על פי בקשת אביה כי הנה היא יושבת בראש ועד החינוך
bi-Yeshivat Rambam. אמונתה וגבורתה של אמי הריני כפרת משכבה הגיעו לשיא be-Chodesh Cheshvan Tashmad be-harigat bnah bechorah. כמה גדול וכמה עמוק היה הכאב, כמה גדול וכמה עמוק היה הצער שנצטערה. אבל כפי שעשתה בפטירת אביה בפטירת בעלה הקפידה לעשות אבל יחיד.
Zot omeret התאבלה כפי השיעורים she-kavu lanu Chazal, ואחר כך חזרה למסלול החיים. אמנם כאשר נפטר אבי גם אמי חלקה נפטרה
kfi she-hitbat'ah paam. אמנם הפצע מהסתלקותו של אחי השם יקום דמו לא נחבש,
ha-ke'ev. Sagur umesugar, לא שצף חיים בצערה, לא רצתה שתטריח אחרים בה. גם זאת הייתה משימה שהוטלה עליה, ואין לה להטריח אחרים בזאת או להכביד עליהם.
B'tzava'atah biksha imi, hareini kaparat mishkava, שדברי ההספד יהיו קצרים, אז אני מסיים בזאת. How I loved you, how I appreciated you, how I admired you, כמה אסירי תודה אנחנו לך, and how much we'll miss you. Lechi b'shalom. ותהי נשמתה צרורה בצרור החיים, גן עדן תהא מנוחתה. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם דיין האמת.