Transcript

The ta'am of mibeis avadim Ramban continuing here in the first of the aseres hadibros. The ta'am of mibeis avadim

שהיו עומדים במצרים מבית עבדים שבויים לפרעה ואמר להם זה שהם חייבים שיהיה השם הגדול והנכבד והנורא הזה להם לאלוקים שיעבדוהו כי הוא פדה אותם מעבדות מצרים כטעם עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים.

So it would have been enough for the Torah to say אנכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים to reference nisei mitzrayim to prove all the yesodos of הווה קדמון מאיתו היה הכל בחפץ. Yeah it would have been enough to say אנכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. So why does the Torah add the description of mibeis avadim? So that's to explain the Elokecha. Again Elokecha means He's your God in a unique way. So that imposes it's obviously the ultimate privilege but it also imposes obligation. Again and that's where the Ramban shechayavim la'avod oso in yesterday's Ramban was implied in Elokecha. So mibeis avadim is explaining that. אנכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים is explaining all the yesodos haemuna and mibeis avadim is explaining the background for why we have more of a chiyuv than the umos ha'olam. Just as the pasuk in Parshas Behar עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים. Okay next line is

על פי קבלה כבר רמזתי עוד למעלה טעם שני השמות הקדושים על דרך האמת וזו המצוה תקרא בדברי רבותינו קבלת מלכות שמים.

The affirmation of Anochi Hashem Elokecha constitutes

קבלת עול מלכות שמים כי המלים האלה אשר הזכרתי הם במלך כנגד העם.

Veach amar bamichilta

לא יהיה לך אלהים אחרים על פני למה נאמר לפי שהוא אומר אנכי השם אלוקיך משל למלך שנכנס למדינה אמרו לו עבדיו גזור עלינו גזירות אמר להם לאו כשתקבלו מלכותי אגזור עליכם גזירות שאם מלכותי אינכם מקבלים גזירותי היך אתם מקיימים כך אמר המקום לישראל אנכי השם אלוקיך לא יהיה לך אני הוא שקבלתי מלכותי עליכם במצרים אמרו לו הן כשקבלתם מלכותי קבלו גזירותי כלומר אחר שאתם מקבלים עליכם ומודים שאני השם ואני אלוקיכם מארץ מצרים קבלו כל מצוותי.

So the kablu malchusi in this mashal to the melech shenichnas lemedinah so the kablu malchusi apparently is mitzvas Anochi and then לא יהיה לאלוהים אחרים begins the kablu gezeirosai. This is the Mechilta we mentioned yesterday that the Ramban thinks, again even though he doesn't agree with the Bahag, but in his defense of the Bahag, that this is the Mechilta that perhaps the Bahag in which the Bahag sees the source for his conception of Taryag Mitzvos, that the Taryag Mitzvos are the gezeiros of the melech. But what what stands sort of again prior to to that is the kabolas malchus.

ונאמרו כל הדברות כולם בלשון יחיד. ה' אלקיך אשר הוצאתיך. ולא כאשר התחיל להם. אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם. ועתה שמוע תשמעו בקולי,

which was lashon rabim,

להזהיר כי כל יחיד מהם יענש על המצות, כי עם כל אחד ידבר,

ulechol echad yetzaveh, שלא יחשבו כאחרי הרבים ילך, vehayachid yinatzel imahem.

ויבאר להם משה זאת הכוונה, בסוף התורה בפרשת אתם נצבים,

when the posuk says

פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט.

So then why, why initially is it bilashon rabim? It's given that Hakadosh Baruch Hu needs to adopt the lashon yachid in in the aseres hadibros so as to dispel this havah amina that maybe Torah umitzvos means that the Jewish people as a whole should be mekayem Torah umitzvos. But but any one yachid doesn't really undermine that. No, so kamashma lan, no, everything is a chovas yachid. עם כל אחד ידבר. So why not, so why, why did the Torah initially speak bilashon rabim of atem re'isem and ve'atem shamo'a tishme'u? So lachora the, again the Ramban isn't, it's between the lines in the Ramban here, not in the lines, but but lachora what the Ramban means is as follows. The emes is that I mean this havah amina of להזהיר כי כל אחד שלא יחשבו כאחרי הרבים ילך, what what sort of generates that havah amina is that the reality is that Torah was given to the klal. Torah wasn't given to 600,000 yechidim. Torah was given to Knesses Yisrael. Torah was given to to the Jewish people as a whole. And that's what the posuk is saying, ואתם שמוע תשמעו בקולי, ushmartem es brisi,

והייתם לי סגלה מכל העמים, והייתם לי סגלה מכל העמים, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש.

So Torah was given to the klal. Rambam has in a couple of places, one of them at the end of perek alef of hilchos avodah zarah, Avraham Avinu discovered Hakadosh Baruch Hu, he taught people, then he transmitted to Yitzchak, Yitzchak to Yaakov, Yaakov to all his sons.

ויעקב אבינו למד בניו כולם. והבדיל לוי ומינהו ראש והושיבו בישיבה ללמד דרך ה' ולשמור מצות אברהם. וציווה בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה כדי שלא תשכח הלימוד והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלווים עליהם ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את השם.

So as it were, the goal always was that there should be an אומה שיודעת את השם. There shouldn't just be many many yechidim who are yodim et Hashem, ovdim et Hashem, but the goal always was that there should be an אומה שיודעת את השם, an אומה העובדת את השם. And that's why when Hakadosh Baruch Hu offers the Torah, he doesn't offer it to six hundred thousand, six hundred thousand. That's the pshat in the famous Mechilta of ויחן שם ישראל נגד ההר כאיש אחד בלב אחד. So the pshat is that that was a sine qua non for kabbalat haTorah, because it was only when they were כאיש אחד בלב אחד that the kabbalah would represent not just the kabbalah of six hundred thousand yechidim, but would represent the kabbalah of Am Yisrael as a collective whole, of Am Yisrael as opposed to just six hundred thousand yechidim. And that's what the lashon rabbim signifies. That's why initially as it were, no, lashon rabbim is, needs to be employed. It's the atem re'item, it's ואתם שמוע תשמעו בקולי, because Hakadosh Baruch Hu is addressing collectively. He's addressing the six hundred thousand not individually, but he's addressing them collectively, because Torah is not being offered to yechidim, it's being offered to Knesset Yisrael as a whole. Ella mai, by virtue of the fact that each one of us belongs to Knesset Yisrael, so then Torah for us is also a chovat yachid. And that's what Hakadosh Baruch Hu then clarifies in the aseret hadibrot. Agam that the Torah is only being offered to the klal, it's not something that everyone individually could decide. It's being offered to the klal, but once it's accepted by the klal, so then by virtue of every yachid who belongs to that klal, so then Torah relates to him even as a chovat yachid as well. Hakol, that's again, that's between the lines here in this Ramban.

לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. כתב רש"י לא יהיה לך למה נאמר לפי שנאמר לא תעשה לך אין לי אלא שלא יעשה עשוי כבר מניין שלא יקיים תלמוד לומר לא יהיה לך.

So Rashi interprets that לא יהיה לך אלהים אחרים על פני is an issur against ownership of idols. Says the Ramban, וזו באמת ברייתא השנויה במכילתא. Or even just keeping them in one's reshut.

וזו באמת ברייתא השנויה במכילתא ואם כן תהיה זו המצווה לא תעשה בלבד אזהרה למקיים עבודת גילולים ברשותו ואין בו מיתת בית דין.

But the Ramban is asking a kasha, as he himself says, the truth is it's not just a kasha on Rashi, it's a kasha on that opinion in Chazal.

ולמה הקדים הקיום שהוא בלאו להשתחוויה ועבודה שהם בכרת ומיתת בית דין.

It's a difficult pshat to understand because you would think the Torah would begin with the issurim chamurim of avodah zarah. Just maintaining avodah zarah in one's reshut would be an issur lav. It's not the same issur as being oved avodah zarah.

ולפי דעתי שאין הלכה כדברי זאת הברייתא וכדברי יחיד היא שנויה.

What Rashi quotes represents a da'at yachid.

שכן שנינו בספרי אלהי מסכה לא תעשו לכם יכול יעשו לכם אחרים תלמוד לומר לא לכם. אין לי אלא לכם יכול הן יעשו לכם תלמוד לומר לא תעשו לא לכם ולא להם. מכאן אמרו: העושה עבודה זרה לעצמו עובר משום שתי עשיות, משום

lo sa'asu and mishum lo lachem. But the issur of having avoda zara is from this pasuk according to the Tanna Kamma.

רבי יוסי אומר משום שלוש משום לא תעשו ומשום לא לכם ומשום לא יהיה.

Harei, this is the Ramban's ra'ayah

שרבי יוסי יחיד במקום רבים. הוא האומר דלא יהיה לך איסורא דמקיים עבודת גילולים, ודלדברי תנא קמא אין לכן.

So what is the pshat? What's the alternate pshat? This you have in a few places, that that the Ramban is masig on Rashi for quoting a- he's quoting Chazal but quoting a view which is shelo k'halacha. You have that in a few places that the Ramban is masig on Rashi for that. By, for instance, in Parshas Behaloscha by derech rechoka. So it's a machlokes in the Mishna in Pesachim between Rabbi Eliezer and Rabbi Akiva, whether derech rechoka is more or less pshuto k'mashmao, like Rabbi Akiva says, means min ha'modi'in v'lachutz, beyond Modi'in, beyond the 14, 15 mil, whatever that is from Yerushalayim. Or Rabbi Eliezer, that's what Rabbi Akiva says, and that's how we pasken. Rabbi Eliezer says outside the Azara. If a person is outside the עזרה בזמן שחיטת הפסח at chatzos, he's considered b'derech rechoka. So Rashi quotes that in the perush al haTorah, and the Ramban is masig. He says we don't pasken that way. He should be quoting Rabbi Akiva's pshat. You have that in a few places. והנכון גם לפי הפשט says the Ramban, שהוא מלשון והיה ה' לי לאלהים. Or l'hiyos lachem. Yaakov says,

אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלהים.

So what does it mean that Hashem will be li l'Elokim? It means belief, right? To say that Hashem is to someone Elokim, it means that you relate to him as such, that you believe. And therefore lo yihiyeh lecha in the lo sa'aseh,

למה שלא יהיה לנו בלתי ה' אלהים אחרים מכל מלאכי מעלה ומכל צבא השמים הנקראים אלהים.

So לא יהיה לך אלהים אחרים על פני means not to believe, not to elevate something else through your belief to the level of a deity.

כענין שנאמר זבח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו. והיא מניעה אצל לא תעשה שלא יאמין באחד מהם ולא יקבל עליו באלוה ולא יאמר לו אלי אתה.

V'chein da'as Onkelos. Onkelos also thinks that's the pshat, שנאמר אלהי אחרן בר מני. That's also how the Rambam understands it in Perek Aleph of Yesodei HaTorah. I think the Malbim has, and you have in Tehillim kuf kaf daled,

לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו.

So David Hamelech says the לולי ה' שהיה לנו twice, right?

לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם,

that when adam rose up against us. So the Gemara in Megilla says adam refers to Haman. And some say it refers to Bnei Yishmael in acharis hayamim, that לולי ה' שהיה לנו אזי חיים בלעונו. They would devour us, they would rip us apart, they would tear us apart. So why the לולי ה' שהיה לנו twice? So the Malbim says the first time it means like this Ramban. לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל, if not for the fact that we believed in Hakadosh Baruch Hu. לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם, the second time means if Hashem hadn't been with us. The first time is if we hadn't believed in Hashem, because that's the prerequisite for the second time. And the second time, so the first time is if we hadn't believed in Hashem. And then if Hashem hadn't been with us, then azai chayim bla'unu, they would have swallowed us up alive. And then אזי עבר נפשנו המים הזידונים, and then these, these we would have been inundated by these waters of the these, these malignant waters. That's what the Ramban says, לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני, again as he says Onkelos, but the Rambam says so like that, it means not, not to harbor belief that there's any deity other than Hashem. U'da says the Ramban,

כי בכל המקום שיאמר הכתוב אלוהים אחרים, הכוונה בו אחרים זולת ה' הנכבד. ויתפוס זה הלשון בקבלת האלוהות או בעבודה לו, כי יאמר לא תקבלו עליכם אלוה בלתי ה' לבדו. אבל כשידבר בעשייה לא יאמר הכתוב אחרים חלילה, אבל יאמר ואלוהי מסכה לא תעשו לכם.

Meaning when the Torah, right, objectively there are no other gods obviously, right? So the Torah will never ever rachmana litzlan use that phrase other gods ever than in a context where it's describing a belief that a person shouldn't have. So lo yihiyeh lecha, you shouldn't believe, okay, so we're describing what you shouldn't believe. We're not describing what's objectively true. We're not describing the reality. We're defining what you shouldn't believe, לא יהיה לך אלוהים אחרים. You shouldn't believe in other gods. But you can't say don't make images of other gods because if you're not describing a person's belief system, so in that context it would seem rachmana litzlan that there is such a thing. That's why the Ramban says when the Torah's assur-ing belashon elohei, making idols, the Torah doesn't say that that that the Torah has to say אלוהי מסכה לא תעשו לכם because you can only use the phrase elohim acherim which means other gods when when when you're describing the incorrect false prohibited belief, but but in any other context obviously you can't, you can't speak of other gods. So other gods according to the teitch of the phrase elohim acherim according to the Ramban is gods other than Hashem, again which doesn't exist, but the Torah's describing you shouldn't believe, you shouldn't erroneously believe in such a thing, gods other than Hashem. So Rashi also talks about what the phrase means, Rashi says it differently. Okay, we'll stop there.