Returning to the Ramban in the beginning of Parshas Terumah. והנה הם קדושים מעויים שיהיה בהם מקדש להשרות שכינתו ביניהם וכן צוה תחילה על דבר המשכן שיהיה לו בית בתוכם מקודש לשמו ושם ידבר עם משה ויצוה את בני ישראל ועיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה שהוא הארון כמו שאמר ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת על כן הקדים הארון והכפרת בכאן כי הוא מוקדם במעלה.
So when the Ramban says שיהיה לו בית בתוכם מקודש לשמו, so he seems to be referring to the Chazal that Rashi quotes on v’asu li mikdash, right? I think Rashi quotes li lishmi, which on its on a superficial level yitachen what it means is השמים כסאי והארץ הדום רגלי. So again on the most superficial level by a basar v’dam, so his house is what belongs to him. What distinguishes Reuven’s house from all other houses is that he owns his house. He doesn’t doesn’t doesn’t own other houses. So Hakadosh Baruch Hu is koneh shamayim v’aretz. So how does one create a bayis which stands out, which stands out, which stands apart from from everything else? And yitachen that's where what the role of the lishma of li lishmi is. That einu hachi nami, השמים כסאי והארץ הדום רגלי, and Hakadosh Baruch Hu says I will respond to the fact that you consecrate this to me, which is why the li lishmi, right? Rashi has the same I think note on v’yikchu li terumah also, li lishmi, the the. the why the lishma is so emphasized in this context. Absent the lishma, so then the Mishkan, the Beis Hamikdash is no more Beis Hashem than anything else. It's the lishma that Hakadosh Baruch Hu as it were responds to. ושם ידבר משה ויצו את בני ישראל והנה עיקר החפץ הוא במשכן מקום מנוחת השכינה שהוא הארון כמו שאמר ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת על כן הקדים הארון והכפורת בתחילה.
The reason the first tzivui in Parshas Terumah is v'asu aron is because the aron is the essence of the Mishkan because the Hashra'as Ha-shechina is from on top of the aron. וסמוך לארון השולחן והמנורה שהם כלים כמוהו ויורו על ענין המשכן שבעבורם נעשה. ומשה הקדים בפרשת ויקהל את המשכן את אהלו ואת מכסהו וכן עשה בצלאל לפי שהוא ראוי להקדים במעשה.
So you can organize there are two principles of organizing. כבדרך משל על דבר דבר, the Rav Zt"l used to say, if you look in Shulchan Aruch, so Hilchos Chanukah comes before Hilchos Purim. If you look in the Rambam, Hilchos Megillah precedes Hilchos Chanukah. And he said because the pshat is that Shulchan Aruch organized things in a pragmatic fashion. So Shulchan Aruch goes according to the calendar. It makes its way through the calendar. If you begin with Pesach as Shulchan Aruch does at the beginning of Cheilek Shlishi, so then you're gonna encounter Chanukah before Purim. So memeilah Hilchos Chanukah comes before Hilchos Purim, Hilchos Megillah in Shulchan Aruch. Ma she'ein kein the Rambam has a conceptual organization. The Rambam organized things conceptually. Conceptually, the precedent of takanas krias hamegillah is what the later Chazal relied on in being mesaken ner Chanukah. That's why you find that the Rambam is ma'arich to say, again all this the Rav pointed out, when it would have been as הדלקת נרות בהן מצוה מדברי סופרים פרק ג הלכה ג הלכות חנוכה הדלקת נרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה.
I don't know if krias hamegillah is a mitzvah midivrei sofrim. If you'll tell me that hadlakas neros is a mitzvah midivrei sofrim, so I'll figure it out. But that hadlakas neros is a mitzvah k'krias hamegillah midivrei sofrim. No. So what the Rambam is saying is that the Gemara in Megillah explains that Chazal relied on the precedent of mitzvas krias hamegillah in being mesaken the mitzvah hadlakas neros. And similarly the Rambam again intentionally has the same formulation in the very next line in the Rambam, כל שחייב בקריאת המגילה חייב בהדלקת נר חנוכה. Again, it's clearly that this is the... So that's why the Rambam has Hilchos Megillah before Hilchos Chanukah because the Rambam organized things conceptually, and Shulchan Aruch chose to organize things practically. So the Ramban has a similar distinction here, right? The Ramban says that when Hakadosh Baruch Hu gave the tzivui to Moshe Rabbeinu, so he's presenting the tzivui conceptually. So conceptually what you want to highlight is the aron, because that's the essence of the entire endeavor of asiyas hamishkan is for hashra'as hashechina, and the hashra'as hashechina. Moshe Rabbeinu and then Bezalel in his tzivui to Bezalel and then Bezalel in the implementation. So there the they're operating practically. Moshe Rabbeinu is telling Bezalel tachlis what you have to do. Tachlis what you do is first you build the Mishkan and then you then you get the furniture. First you buy a house then you buy then you buy furniture. אבל משה הקדים בפרשת ויקהל את המשכן את אהלו ואת מכסהו וכן עשה בצלאל לפי שהוא הראוי להקדים במעשה. וסוד המשכן הוא שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר. וכמו שנאמר שם וישכון כבוד ה' על הר סיני וכתיב הן הראנו ה' אלקינו את כבודו ואת גדלו וכן כתוב במשכן וכבוד ה' מלא את המשכן. והזכיר במשכן שני פעמים וכבוד ה' מלא את המשכן כנגד את כבודו ואת גדלו והיה במשכן תמיד עם ישראל הכבוד שנראה להם בהר סיני.
So it sounds like from the Ramban, again I think we can just sort of formulate this and then the understanding is what would have us trespassing into into nistar. Kvod Hashem on Har Sinai was a very particular form of hisgalus hashechinah. Right? Because the Ramban doesn't say just as there was, just as Kvod Hashem was shochen on Har Sinai, the mechuvon is that Kvod Hashem should be shochen in the Mishkan. Ramban says behei hayediah, right? The Ramban says הכבוד אשר שכן על הר סיני should be present in in the Mishkan. So we're dealing with that that in terms of, again, we're talking about the eichus hadavar. Qualitatively, the hisgalus at Har Sinai was something very unique. It wasn't just, you know, there was there was Kvod Hashem, Kvod Hashem in Har Sinai, there's Kvod Hashem here. No. The the same kavod, right? That that special hisgalus of Har Sinai, that is is perpetuated in the Mishkan. Okay, again, sort of to understand that understand that formulation is I don't know that that we're in a position to do that. והיה במשכן תמיד עם ישראל הכבוד שנראה להם בהר סיני ובבא משה היה אליו הדבור אשר נדבר לו בהר סיני.
And again, it's the is the same hei hayediah the Ramban is using, right? It's not just ובבוא משה היה אליו דיבור kemo that there was dibbur at Har Sinai, but again, we're talking about that everything about Ma'amad Har Sinai was unique. Everything about Har Sinai was unprecedented. And and again, whether we're talking about the kavod or the dibbur to Moshe, Ma'amad Har Sinai was was unique. The gadlus of the Mishkan is perpetuating that uniqueness. The kavod of Har Sinai is perpetuated in the Mishkan. The dibbur to to Moshe Rabbeinu, that that special dibbur to Moshe Rabbeinu of of Har Sinai is is... He'll experience again, he'll receive again me'al hakapores. U'v'vo Moshe ובבוא משה היה אליו הדבור אשר נדבר בו בהר סיני וכמו שאמר מתן תורה מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה כך במשכן כתיב וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת מבין שני הכרובים וידבר אליו.
The Ramban goes on, but this is the point, that the uniqueness of Ma'amad Har Sinai was transposed and perpetuated to the mishkan. But the Ramban says there was one difference, right? The Ramban says again, vesod ha-mishkan, reading from there, וסוד המשכן הוא שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר.
The kovod by Har Sinai was begalui. When perpetuated in the mishkan, it was benistar, the Ramban says. So lechora the pshat is like this. Hagam that obviously Matan Torah was to Knesses Yisrael. But me'idach gisa, Ma'amad Har Sinai, let's say, we have it in different places in Tehillim. ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן. So הים ראה וינס הירדן יסב לאחור is referring to Krias Yam Suf. But the pashut pshat is that ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן is referring to Ma'amad Har Sinai. So too in the kapittel Tehillim that we say in Kabbalas Shabbos right before Lecha Dodi about קול ה' יחולל אילות ויחשוף יערות ובהיכלו כולו אומר כבוד
is also referring to the kol Hashem of Ma'amad Har Sinai. So hagam that the Torah was given exclusively to Klal Yisrael, but Ma'amad Har Sinai was universal in the sense that the, again, you see that it was a cosmic event. It was a cosmic event. Mashein kein le-hashras ha-shchina in mikdash is intended, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם is intended exclusively for Knesses Yisrael. And yitachen that's the pshat what the Ramban says, that's what's reflected in this, שהכבוד אשר שכן על הר סיני understood begalui was shochen alav in the mishkan. Mishkon b'nistor. Okay, we'll stop here. So we'll resume around 1:20 בלי נדר אם ירצה השם.