Transcript

Im bechukosai Vayikra Perek Kaf Vav Pasuk Yud Alef around ten lines in, vehinei habrachos ha'eileh. You see them almost, it's around ten lines in, vehinei habrachos ha'eileh. vehinei habrachos ha'eileh. The Ramban's referring to the brachos that the Torah presents in the beginning of Parshas Bechukosai. Kefi peshutan אם היותן רבות כלליות. They're encompassing; they're wide-ranging. Be'inyan hamatar, hasova, vehashalom, and upriya urviya. Rain, it rains on a large area. Shalom is, you know, מדינה ששרויה בשלום is not שאינה שרויה בשלום. It's not something that varies from one house to the next or from the upstairs to the downstairs in terms of Shalom from external threat. So they're rabbos klalios; they're wide-ranging, they're encompassing. אינן כמו הברכות שבירך כבר בקצרה. In that sense, they're different than the brachos which the Torah has presented earlier in Chumash, such as

וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך. כי שם יבטיח במאכל ומשתה ושיהיו לברכה עד שלא יאורע שום חולי בגופנו. ועל כן יהיו כלי הזרע שלמים ובריאים ונולד כהוגן ונחיה ימים מלאים,

kemo she'amar לא תהיה משכלה ועקרה בארצך, es mispar yamecha amalei,

וכן אמר תחילה כי אני ה' רופאך. והטעם בזה כי הברכות אף על פי שהם נסים.

Nes means something which reflects hashgacha. והטעם בזה כי הברכות אף על פי שהם נסים, even though they are reflective of hashgacha,

הם מן הנסים הנסתרים שכל התורה מלאה מהם כאשר פירשתי,

famously back at the end of Parshas Bo.

והם אפילו ליחיד העובד כי כאשר יהיה האיש החסיד שומר כל מצוות ה' אלקיו ישמרהו הקל מן החולי והעקרות והשכול וימלא ימיו בטובה.

So the nes nistar of וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך, which can happen and does happen even on an individual basis, good health is something which the individual enjoys. So that's a nes nistar that yitachein sheyihiyeh nistar. There's no obvious indication that it's bederech nes. אבל אלו הברכות שבפרשה הזאת הן כלליות בעם. But here, hagam that venasati gishmeichem be'itam is a nes nistar in the sense that the rain will come through the normal natural processes of cloud formation and the type of clouds, etc. So in that sense, it's a nes nistar because it's operating through the mechanisms of teva. But on the other hand, they're klalios ba'am והם בהיות כולנו כולם צדיקים. And because they're klalios ba'am, it requires that the whole, that the. all of Am Yisrael be tzaddikim

ולכך יסקי תמיד בכאן הארץ ונתנה הארץ לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ מן הארץ לשבע בארצכם וכבר ביארנו כי כל אלו הברכות כולם נסים

there's nothing in teva that should that the rains should come and there will be shalom for us from the enemies and fear will come into their hearts to flee from us because of the chukim and the mitzvos. The fact that we're makpid in mitzvos bederech ha-teva shouldn't affect the weather patterns, right? Bederech ha-teva, the fact that we're medakdek b'kala v'chamura doesn't affect, doesn't determine bederech ha-teva, that's not going to determine when it rains and how much it rains. And in that sense, it's a nes, right? It's Hakadosh Baruch Hu operating through teva ולא שיהיה הכל הפך מנסנו השנה השביעית and if rachmana litzlan we violate the dinim of shmita, again, bederech ha-teva, that doesn't affect what the yield will be of the crop that year. Ve-af al pi and therefore these miracles also, again, they happen through a mechanism of teva, and in that sense,

אף על פי שהם נסים נסתרים שעולם כמנהגו נוהג עמהם.

Again, עולם כמנהגו נוהג עמהם means that they're happening through natural patterns. When there's rain, there's rain because of the normal type of cloud formation, et cetera. And if the crop is not a successful one, so it's because the temperatures plummeted, you know, to below freezing at a certain time of year when it damaged the crop to do so. There's a natural mechanism. And in that sense, they're nisim nistarim, but they are nisim because Hakadosh Baruch Hu is correlating it with our behavior. Aval heim misparsaim when it's for the klal, so then הגם שזה נסתר מצד שהוא פועל בדרכי הטבע but they are misparsaim מצד היותם תמיד לעולם בכל הארץ. Right? The fact that it's happening to the entire people makes it clear that this isn't something which is just a natural occurrence, that it's something providential.

כי אם הצדיק האחד יחיה ויסיר השם מחלה מקרבו וימלא ימיו

when you have an individual tzaddik, again, what the וברך את לחמך ואת מימיך when it happens to a yachid, so yes, it's a nes nistar, but lav davka that that nes nistar is misparsaim, that people will recognize it as such. Why?

כי יקרה גם זה בקצת רשעים. אבל שתהיה ארץ אחת כולה ועם אחד תמיד ברדת הגשם בעתו ושובע ושלווה ושלום ובריאות וגבורה ושברון האויבים בעניין שאין כמוהו בכל העולם

so then even though they're nisim nistarim, but on the other hand, they're nisim nistarim which are misparsaim. יודע לכל כי מאת השם היתה זאת. And therefore said

וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך ויראו ממך.

And conversely, בהיפך זה יהיה בכללות בעונשי הארץ she-amar ve-nosati shemeichem ke-barzel and ועונשי החולי כמו שאמר ve-choloyim ro-im ve-ne-emonim שיקולל המאכל ויחלו ויתפרסם הנס בהיותו תמיד קיים בכולם. That too, that the entire people should be afflicted is also something which is basically statistically impossible. So even though it's happening through natural means, even though the mechanism is natural, it's also a nes nistar which is misparsaim.

ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההיא ואת תחלואיה שלא יתמהו באיש ההוא אשר רבצה בו כל האלה.

When it happens to an individual, okay, so you can think that, you know, he was unlucky. However,

כי כן יהיה פעמים רבות כמנהגו של עולם בכל האומות שיבואו מקרים רעים באיש אחד.

Ve-ach ba-eretz ha-hi to everyone,

יתמהו וישאלו כל הגויים על מה עשה השם ככה לארץ הזאת כי כולם יראו וידעו כי יד

Now, here comes the famous very cryptic passage in the Ramban.

והכלל כי בהיות ישראל שלמים והם רבים לא יתנהג עניינם בטבע כלל לא בגופם ולא בארצם לא בכללם ולא ביחיד מהם כי יברך השם לחמם ומימם ויסיר מחלה מקרבם עד שלא יצטרכו לרופא ולהשתמר בדרך מדרכי הרפואות כלל כמו שאמר כי אני ה' רופאך. וכן היו הצדיקים עושים בזמן הנבואה גם כי יקרה עוון שיחלו לא ידרשו ברופאים רק בנביאים

ke'inyan Chizkiyah be'choloto. And אמר הכתוב גם בחוליו, again this is not about Chizkiyah, this is about Asa Melech Yehuda,

גם בחוליו לא דרש את ה' כי ברופאים. ואילו היה דבר הרופאים נהוג בהם מה טעם שיזכיר הרופאים אינו אשם רק בעבור שלא דרש את ה'.

But it's clear from the pasuk,

אבל הוא כאשר יאמר אדם לא אכל פלוני מצה בחג המצות כי אם חמץ אבל הדורש השם בנביא לא ידרוש ברופאים.

I think aval here means אבל שרה אשתך יולדת לך בן. Aval means in truth sometimes. It doesn't, we think of aval as but, which it is many many times, but sometimes aval means bekushta, in truth.

אבל הדורש השם בנביא לא ידרוש ברופאים. ומה חלק לרופאים בבית עושי רצון השם אחר שהבטיח ובירך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך. והרופאים אין מעשיהם רק על המאכל והמשקה להזהיר ממנו ולצוות עליו.

Right, several times in this passage already the Ramban said all sickness comes from diet. Right, if it comes from not eating, not drinking the right things or in the right quantities, that's what the Ramban and he says he's saying that's pshat in the pasuk, וברך את לחמך ואת מימך and thereby ve'hasirosi machala mikirbecha. Okay. וכך אמרו כל עשרין ותרתין שנין דמלך רבה, meaning when Rabbah was the Rosh Yeshiva, רב יוסף אפילו אומנא לביתו לא קרא. Rav Yosef.

והמשל להם תרעא דלא פתיח למצוותא פתיח לאסיא והוא מאמרם שאין דרכם של בני אדם ברפואות אלא שנהגו. אילו לא היה דרכם ברפואות יחלה האדם כפי שיהיה עליו עונש חטאו ויתרפא ברצון השם אבל הם נהגו ברפואות והשם הניחם למקרי הטבעים.

Let's read a couple more lines and then try to see again the difficulty and hopefully how to put everything together here.

וזו היא כוונתם באמרם ורפא ירפא מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות. לא אמרו שניתנה רשות לחולה להתרפאות אלא כיוון שחלה החולה ובא להתרפאות כי נהג ברפואות והוא לא היה מעדת השם שחלקם בחיים אין לרופא לאסור עצמו ברפואתו.

So lemaise, what does the Ramban, what does the Ramban hold about this? Well, a few more lines, sorry.

אין לרופא לאסור עצמו ברפואתו אם מצד חשש אין לרופא לעשות עצמו ברפואה לא מפני חשש שמא ימות בידו אחרי שהוא בקי במלאכה ההיא ולא בעבור שיאמר כי השם לבדו הוא רופא כל בשר.

Right, the hava amina's like the Christians. The hava amina is that is that that a person shouldn't get involved with refuah.

שכבר נהגו ועל כן האנשים הנצים שהכו זה את זה באבן או באגרוף יש על המכה תשלומי הרפואה כי התורה לא תסמוך דיניה על הנסים כאשר אמרה כי לא יחדל אביון מקרב הארץ מדעתו שכן יהיה אבל ברצות השם דרכי איש אין לו עסק ברופאים.

So what what does the Ramban say about refuah here? What does he say? So the problem is that there seem to be different indications. Let's say beginning towards the end when the Ramban is medayek that that Chazal darshen from the Gemara verapo yerape בכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות. So he's being medayek that the Torah gives the reshus, the Torah gives license to the doctor to heal, but it doesn't give the license to the patient to seek the healing. Well, it doesn't sound like he thinks you shouldn't go to the doctor. But before, if anyone's pre-med, before you drop out, there are contraindications in the in the Ramban as well. Besides the fact that he was the doctor, there are there are contraindications in the Ramban as well. Why did the Ramban emphasize at the beginning that again at the beginning if from the passage of והכלל כי בהיות ישראל שלמים, the Ramban emphasized that

וכן היו הצדיקים עושים בזמן הנבואה לא ידרשו ברופאים רק בנביאים.

So why did he emphasize bizman hanevuah? Right, he there he seems to be talking about in a certain time and place, well, a certain time, maybe place also. He emphasized, it seems to be that he's talking about in a kind of utopian society, not not the world we live in, in a in a time when there's nevuah. So when there's nevuah, so then things sort of are happening on a supernatural level. So you know, why call the doctor if you can call Hakadosh Baruch Hu on the phone? You know, why call the doctor and get his prescription if you can go to you can go go to Yeshayahu, go to Yirmiyahu, and get the Ribono Shel Olam's prescription. And and he's clearly emphasizing bizman hanevuah. But then, then he turns around and but he also juxtaposes that Rav Yosef, who's living after tekufas haneviim obviously, Rav Yosef the Amora, he's holding up his behavior of of that he didn't go, the Ramban learns peshat that אומנא לביתיה לא קרא אומנא in this context means the umna who used to do the hakazas dam, who used to do the bloodletting. So the Ramban is learning peshat in this Gemara, the simple peshat in the Gemara seems to be that since Rabba was the Rosh Yeshiva, so Rav Yosef used to conduct himself like a regular baal habayis. So instead of having the doctor make a house call a house call, so he would go to the doctor. That seems to be the simple peshat. The Ramban is clearly learning peshat in the Gemara that that he didn't that that he didn't he didn't go to the doctor at all. That he didn't call the doctor to him nor did he go to the doctor. Okay, that's whatever there's some rough points that that need to be worked out but but that clearly is how how the Ramban understood that that Rav Yosef wasn't going to the doctor. but that's not bizman hanevuah and and it's there's no analog to being doresh b'neviim. So how do you how does how does all this come together? And then, when the Ramban says at the end כי התורה לא תסמוך דיניה על הנסים, right, which is the theme that we've been tracing in in the Ramban this week. So in the end contexts where the Ramban said it, in Parshas Shoftim, in Parshas Bamidbar, in Parshas Shlach, כי התורה לא תסמוך דיניה על הנסים, and we're not invited to do so either. And we're mechuyav not to do that either. The same way the Torah wasn't סומך דיניה על הנסים, we're not supposed to be somech al hanissim either. We can't say we don't need a mashuach milchama, we don't need the shoter to say מי האיש אשר בנה בית, and Moshe Rabbeinu himself, וישלח משה לרגל את יעזר. Moshe Rabbeinu, Moshe Rabbeinu isn't somech. And here, I don't know, the Ramban says well the reason there's a chiyuv ripuy, right, if if one person assaults another, so החובל בחברו חייב חמשה דברים. One of the chamisha devarim is ripuy. How do you have d'mei ripuy if ein ברצון השם דרכי איש אין לו עסק ברופאים? How do you have no, התורה לא תסמוך דיניה על הנס, but on the other hand Ramban seems to be implying in this context there is an inyan to that we should be somech that way. So how do these, again, the indications point in in different directions. How does how does it all come together? How does it square with the Chazal that the Ramban himself, take a look in Toras HaAdam, where the Ramban talks about refuos. He quotes the Yerushalmi. Yerushalmi says that if you have pikuach nefesh and a person stops to ask a shayla, he's shofech damim. If if someone's having a heart attack in Shabbos, and instead of calling Hatzalah, a person takes out a Sefer Tehillim, he's shofech damim. He's shofech damim. So how does how does this Ramban, how does it shtim with with that? Again, the Yerushalmi, the Ramban himself quotes it in Toras HaAdam. So I don't know, I think as follows. I don't know, you have to then chazor this and and make sure that this reads smoothly without without any bumps. What's true only bizman hanevuah was that even if a person took sick, that even then he didn't consult a doctor. Right, and it's meduyak in the lashon ha-Ramban, גם כי יקרה עון, even in the situation where the person was sick. Why was he sick? If if he was living in this utopian society with things are happening lemala min hateva? Because גם כי יקרה עון, that's why, that's why he took sick.

גם כי יקרה עון שיחלו לא ידרשו ברופאים רק בנביאים ואמר הכתוב גם בחליו לא דרש את השם כי ברופאים.

So that's what's true bizman hanevuah. Bizman hanevuah, again, when when we're in Eretz Yisrael and we're zocheh to nevuah. So zocheh to nevuah is a a a reflection of the the level of the generation as well. So in that utopian society, so ein hachi nami, there's the doctors are out of business in that utopian society, in that utopian society. And but the Ramban emphasizes it's bizman hanevuah, when there are neviim, that in that utopian society where aleph, there's an understanding that לא יתנהג ענינים בטבע. because the Klal is on such a high madreiga, and B, you have that access to Hakadosh Baruch Hu's prescription because you have a navi. So then ein hachi nami. So then they were not doresh berofim. It wasn't my son the doctor, it was my son the navi in that society. When the Ramban then segues to Rav Yosef's hanhaga, again, which clearly was not bizman hanevuah, when there were no neviim, but Rav Yosef again, אומנא לביתיה לא קרא, vahakozes dam. Hakozes dam, I think this is correct. Hakozes dam is something that used to be practiced preemptively. They had this understanding that the body produces too much blood, and you need to preemptively, to avoid choli, you preemptively do bloodletting. So in that sense, it was sort of what's not entirely what's intended by that term today, but I think today doctors use the term preventive medicine. So Rav Yosef didn't engage in preventive medicine, right? It's not being described that Rav Yosef was gor sick and he didn't go to the doctor. No, he didn't go for the preventive medicine. Hakozes dam was something they did preventively. And then notice how it's meduyak after the Ramban quotes the hanhaga of Rav Yosef,

דכל עשרים וארבע שנין דמלך רבה רב יוסף אפילו אומנא לביתיה לא קרא והוא מהאומרים שאין דרכן של בני אדם ברפואות אלא שנהגו אילו לא היה דרכן ברפואות יחלה האדם כפי שיהיה עליו עונש חטאו,

meaning if we weren't noheg in preventive medicine, so then choli would takke only happen as a result of cheit. So the Ramban clearly is talking about preventive, right? That the nahagu birefuos means even preventively because the Ramban is אלא הם נהגו ברפואות והשם הניחם למקרי הטבעים. So mimeila, we asked, how does what the Ramban says here, how does it stimm with the Yerushalmi that everyone, including he himself in Toras Haadam, quotes the halacha that hashoel in a case of pikuach nefesh הרי זה שופך דמים? The Ramban himself in anything other than this utopian society of ve'amech kulam tzaddikim bizman hanevuah, so the Ramban himself says maximum this hanhaga is a hanhaga that Rav Yosef didn't engage in preventive medicine. He didn't engage in hakozes hadam as a preventive measure. But if bedieved a person was sick, so then the Ramban in the non-utopian society, there is no hanhaga of becholyo not being doresh berofim. That hanhaga the Ramban only presents as a hanhaga bizman hanevuah, beheyos and that's how he introduced it, בהיות ישראל שלמים והם רבים. But bizman she'einam shleimim, and where things are misnaheg beteva, so maximum maximum there's a hanhaga of אומנא לביתיה לא קרא, of the preventive medicine. Okay, there's some more pratim that need to be discussed; maybe we'll leave it here for today and pick up at this bli neder Monday.