Transcript

Let's come back for just a few minutes, be'ezrat hashem, to the Gemara we had seen on lamed aleph about the questions that בשעה שמכניסין אדם לדין. So we said one of the questions is tzipita liyeshua. And the simple pshat in tzipita liyeshua means that a person will not only be asked whether or not he believed, but whether or not he was metzapeh, whether or not he yearned for yeshua. And that this would arguably be one of the sources for what the Rambam writes in perek yud aleph of hilkhot melakhim when he speaks of the Melekh HaMashiach. He says

וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו.

That it's not

וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבנו.

So the Rambam says it's not enough to be ma'amin, a person has to be mekhakeh leviaso as well, as the Gemara in Sanhedrin, and they have it here on the side in the Frankel Rambam quoting the pasuk in Chavakuk of chakeh lo.

כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר.

Amar Rabbi Yochanan, skipping a few lines,

תיפח עצמן של מחשבי קיצין שהיו אומרים כיון שהגיע הקץ ולא בא שוב אינו בא אלא חכה לו שנאמר אם יתמהמה חכה לו.

So I think, I'm not positive, I think we spoke then about how a person comes to a madreigah again of not just ma'amin bo but mekhakeh leviaso as well, but let's revisit that. The Rambam writes both in Hilkhot Teshuvah as well as in Hilkhot Melakhim. In Hilkhot Teshuvah in perek tet, so the Rambam speaks at some length in halakhah aleph, given that the skhar is in Olam HaBa, so how do we understand all the Torah's promises and guarantees about the consequences of our actions in Olam HaZeh? So the Rambam says that's not the sof haskhar, but it's rather if we show that we want to dedicate ourselves to Torah and mitzvot, so then Hakadosh Baruch Hu provides us with congenial circumstances. And if rachmana litzlan that isn't the message that we send, so then Hakadosh Baruch Hu doesn't provide us with the circumstances that are congenial for devoting ourselves to Torah and mitzvot. And then the Rambam concludes and he says, this is the concluding line here in tet aleph in Hilkhot Teshuvah,

שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחולי ובמלחמה ורעבון אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצוה שבהן זוכה לחיי עולם הבא.

When a person is encumbered in Olam HaZeh, be it with choli, milchamah, or ra'avon, ani, and certainly rachmana litzlan a combination, so then it makes it exceedingly difficult and on a certain level impossible to the best of one's ability to be mitasek b'chokhmah b'mitzvah. Then the Rambam continues in halakhah bet,

ומפני זה התאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם ימות המלך המשיח כדי שינוחו ממלכות הרשעה שאינה מנחת להם. וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה'

etcetera. He writes the same thing in the concluding Halachos of the Yad, Yud Beis, Daled and Hei in Melachim,

לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם ולא כדי שירדו בגויים ולא כדי שינשאו אותם העמים ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל כדי שיזכו לחיי העולם הבא כמו שביארנו בהלכות תשובה. ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד.

So the Rambam describes that being misa'aveh l'yemos hamashiach as something which is just a natural response, משל למה הדבר דומה. Let's say you have someone he has a passion for, for studying history, studying American history and ich veiss, the Civil War is what, what interests him the most. And then he hears that in a particular university, so there's a grant given every year, they give they give a grant to someone that they'll fully fund his research, all expenses paid for, for a year, just to devote himself to his historical research. So the desire he has to be awarded that grant isn't something that the person has to look to generate, isn't something the person has to look to engender within himself. It's a natural reaction given his interests, given his focus, given his interests in life, so then the taiva that he has, the longing, the yearning that he has to be awarded that grant isn't something that again he needs to engender, it's not something he has to muster. It's a natural reaction. The nimshal, to the degree that a person longs to immerse himself in Torah, in chochmas haTorah, so to that degree the hisa'avu, nisa'avu, the l'yemos Melech HaMashiach is is a natural reaction. It's a natural reaction. A child passes in front of a candy store, the taiva is a is a natural reaction. Moreover, if you come back to the again the very famous halakha here in Beis Beis in Yesodei HaTorah when the Rambam writes

היאך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים. חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול. כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלוקים לקל חי.

So the Rambam, as he expands upon and reiterates at the end of Hilchos Teshuva, has an equation between yediah and ahava. The beginning of ahava comes with the beginning of yediah when a person is misbonen, and then the ahava expresses itself as an unquenchable thirst to know more and more. And obviously a person can't know everything. So the ahava again is it expresses itself, it's experienced as this unquenchable thirst to know.

מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול. כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלוקים לקל חי.

So sort of with those words resonating, so re-reading the final halacha in the Yad, u'be'oso hazman, meaning yemos hamashiach, excuse me,

לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויים כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את השם בלבד.

I was reading the other day a shmuess from Rav Nebenzahl where he was talking about yemos hamashiach. So he says you'll open the newspaper, he says, you'll open to the sports page and you'll be looking for whatever, the stats or whatever it is you're looking for, and you'll see a shiur on hafrashas terumos u'maasros. And then you'll put on the radio to listen to whatever, whatever program one is looking for, and you'll have a shiur from Abaye and Rava.

ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את השם בלבד.

So when you juxtapose these halachos, what emerges again when you think about it, it's very natural and maybe obvious, but basically what a person needs to do to be in a position to be mechakeh l'bi'aso, to be misaveh yemos hamashiach, yemos hamelech hamashiach, is what a person needs to do in pursuit in fulfillment of the mitzvah of ahavas Hashem. And the two, they're not parallel tracks. The two are one and the same. They're the same track. Leaving aside for a moment the yemos hamelech hamashiach, melech hamashiach, leaving that aside for a moment, just focusing on the Shulchan Aruch of the mitzvah of ahavas Hashem. So what does it mean? So it means that a person is supposed to awaken within himself a desire for Torah, chochmas hatorah, which provides yedias Hashem. He awakens that within himself either the way the Rambam says in beis beis by beshaa sheyisbonen or the way he says later in perek yud of Hilchos Teshuva, מתוך שלא לשמה בא לשמה. But he's supposed to awaken within himself again this desire for yedias Hashem which is afforded by chochmas hatorah. Mistamei it’s not a coincidence that the Rambam uses, amongst the words that the Rambam uses in Yesodei HaTorah, ומיד הוא אוהב ומשבח ומפאר, so he talks about מתאוה תאוה גדולה לדעת השם הגדול. So he describes again a person who has been aroused, היך היא הדרך לאהבתו ויראתו, who’s been inspired to apply himself to the lifelong pursuit of ahavas Hashem as being misaaveh taiva gedola, the same verb that he uses for the desire for yemos hamashiach. Because the two are really haynu hach. A person who’s, I think according to the way the Rambam sets things out, the way he presents it for us, a person who’s again applying himself to mitzvas ahavas Hashem, so then memaila, so what’s his consuming passion in life? His consuming passion in life is reading יסודי התורה ב ב, talking about ahavas Hashem, not just looking to satisfy the yud beis, the twelfth ikkar, מתאוה תאוה גדולה לדעת השם הגדול. So then memaila, that’s what the Rambam says, it’s going to be a natural reaction. Yemos hamamelech hamashiach is

לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את השם בלבד.

So then memaila, the chachamim, the neviim, for whom the focal point of their lives has been again this pursuit, this attempt to feed the unquenchable thirst of צמאה נפשי לאלוקים לאל חי, so then it just naturally engenders an attitude of mechakeh, an attitude of metzapeh, an attitude of a feeling of hisavu l'yemos hamashiach. And it actually continues a little bit further also. The Rambam there in Hilchos Teshuva, actually in both places, both in Hilchos Teshuva and then again when he reiterates at the end of Hilchos Melachim, the Rambam writes umipnei zeh, again rereading here tes beis in Hilchos Teshuva:

ומפני זה התאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם ימות המלך המשיח כדי שינוחו ממלכות הרשעה שאינה מנחת להן לישראל לעסוק בתורה ובמצוות כהוגן וימצאו להן מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא.

So it could be we spoke about this once, I don’t remember. That last phrase, the last half sentence of כדי שיזכו לחיי העולם הבא, seems a little bit anomalous in context. The Rambam's again he's talking about the hisavu, the nevi'eihem vechachameihem, so the Rambam should be depicting something which is lishma. In the beginning of perek yud of Hilchos Teshuva he writes

אל יאמר אדם הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל הברכות הכתובות בתורה או כדי שאזכה לחיי העולם הבא ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן כדי שאנצל מן הקללות הכתובות בתורה או כדי שלא אכרת מחיי העולם הבא אין ראוי לעבוד את השם על דרך זו שהעובד על דרך זו הוא עובד

hu oved miyira. How is the Rambam depicting here

התאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם ימות המשיח ירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא?

The answer is as follows. A person can yearn to be זוכה לחיי העולם הבא for one of two reasons. A person can yearn for chayei olam haba because we all have ingrained within us self-love. In the same way in terms of chayei olam hazeh, we have an instinct for self-preservation. We have a natural desire to want to live. So that same natural desire to want to live is something that when you extrapolate, then there's a natural desire to be zoiche to chayei olam haba and not רחמנא ליצלן להיכרת מחיי העולם הבא. The Rambam says that after all is said and done is אינה לא מעלת הנביאים ולא מעלת החכמים. That impetus is אינה לא מעלת הנביאים ולא מעלת החכמים. The Rambam writes in Perek Ches of

הלכות תשובה הלכה ב, העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת. הידוע

the Rambam thinks that olam haba is not guf v'neshama reunited. The Rambam thinks it's only, only the nefashos, an incorporeal existence. כך אמרו חכמים הראשונים, skipping a few lines,

העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא תשמיש אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה הרי נתבאר לך שאין שם גוף לפי שאין שם אכילה ושתיה וזה שאמרו צדיקים יושבים על דרך החידה כלומר נפשות הצדיקים מצויים שם בלא עמל ובלא יגיעה. וכן זה שאמרו עטרותיהם בראשיהם כלומר דעה שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא מצויה עמהן והיא העטרה שלהן כענין שנאמר שלמה בעטרה שעטרה לו אמו והרי הוא אומר ושמחת עולם על ראשם ואין השמחה גוף כדי שתנוח על הראש כך העטרה שאמרו חכמים כאן היא הדעה.

Now listen to this next line carefully rabbosai.

ומהו זה שאמרו ונהנים מזיו השכינה שיודעים ומשיגים מאמיתת הקדוש ברוך הוא מה שאינם יודעים והם בגוף האפל והשפל.

The Rambam clearly, clearly tells us that in olam haba, which according to his understanding is nefesh belo guf, there's a greater capacity for yedi'as Hashem than there is in olam hazeh kol zman a person is murkav miguf vanefesh. He said it earlier as well. Kol zman that a person is murkav miguf vanefesh, so that places a certain cap, a certain ceiling on what hassagos of Hakadosh Baruch Hu he can have. And in olam haba, so that cap, that ceiling is lifted. So then what emerges, in Beis Beis, the Rambam tells us that ahavas Hashem, a person is מתאוה תאוה גדולה לדעת השם ברוך הוא. That tiva then... translates into a taiva for chayei olam haba because if a person is מתאוה לדעת השם הגדול so the highest form of yidiah, the ultimate yidiah that he can have isn't possible, isn't available in olam hazeh, it's only available in olam haba. Again, he says that this isn't the only place he says it. So then the כדי שיזכו לחיי העולם הבא can mean one of two very different things. It can either mean that the interest in self-preservation that I should live eternally, so the Rambam says is אינה מעלת הנביאים ולא מעלת החכמים. Or it can also mean that the person has this selfless taiva gedola which Dovid Hamelech articulated of צמאה נפשי לאלוקים לקל חי, right? And that's why again, it's not coincidental that the Rambam here in perek ches of hilchos teshuvah again cites Dovid Hamelech as Dovid Hamelech's taiva. Again, for chayei olam haba.

כמה המה או כמה דוד בהשתוקקו לחיי העולם הבא שנאמר לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים.

So that's what the Rambam's referring to when he says that the nevi'im and the chachamim are

מתאוים לימות המשיח שירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא.

It's all one continuum. It begins with the mis'aveh taiva gedola of Yesodei Hatorah פרק ב' הלכה ב' of olam hazeh that a person is in pursuit of yedias Hashem in olam hazeh. That brings, that naturally translates into a taiva for yemos hamashiach because

ירבו בחכמה ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד לפיכך יהיו חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים העמוקים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

But that in turn also begets a taiva for chayei olam haba where the highest and ultimate degree of yidiah can be had. The common denominator to all the nisyonos of olam hazeh, and they come in different costumes and in different forms and in different guises, but the common denominator to the nisyonos of olam hazeh is not to be distracted from this reality of what life is about, what life is for. The Rambam writes at the end of Hilchos Mezuzah that every time a person walks through a doorway in or out, so he'll be reminded that

אין שם דבר העומד לעולמי עולמים אלא ידיעת צור העולמים.

We have to make hishtadlus for parnassa and we have to attend to our physical needs, ushmartem es nafshoseichem. And it's a constant, constant nisayon not to be distracted, not to forget why we engage in those things, what makes them significant and meaningful and when they cease to be significant and meaningful. And we have to try to constantly, constantly remind ourselves of of what life is about, what it's for, what we should genuinely yearn for, and what's meaningful only because that's the type of life and nisayon that we're supposed to contend with when we're in Olam Hazeh, and that it's meaningful in that context and to the degree that it's warranted by that context. And we have to try to make all, all major decisions with, with that in mind. You have to decide who you marry with that in mind. You have to decide what the if, if the right thing for you is, is to be a ba'al umnus, so what the umnus kala unekiyah is that, that's most consistent and with, with pursuing, with pursuing this vision. I think the Minchas Chinuch on the mitzvah of Ahavas Hashem, I think he just writes one line, something to the effect of השם ישים חלקנו בין those who ohavei Hashem. אמן כן יהי רצון.